את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לנושא שיש לו חשיבות רבה בעולם חווית המשתמש ובעולם ה-SEO: מבנה כתובות האתר (URLs).
30 שניות של מוטיבציה על מערכות ניהול תוכן ותבניות לקביעת כתובות עמודי האתר, ולמה זו בכלל סוגיה, ומה בכלל מצופה מבעל אתר לעשות, והאם יש הבדל בין טיפול באתר קיים להקמה של אתר חדש ואז מתחילים.
רקע
בין אם אתם נעזרים במערכת ניהול תוכן כמו וורדפרס, וויקס, מג׳נטו ועוד, ובין אם אתם מנהלים אתר סטטי יחסית עם מספר מצומצם של עמודים – יש משהו אחד שתמיד תצטרכו לדאוג לו: כתובת url תקינה לכל אחד מן העמודים באתר. כתובת ה – url המלאה מאפשרת לגולש שמקליד אותה בדפדפן להגיע לעמוד הספציפי באתר. ניתן, כמובן גם לשתף את הכתובת הייחודית של העמוד, לשלוח אותה כקישור, לשמור אותה במועדפים ובעצם לנהל אותה בכל סוג של מסגרת שתיצרו, על מנת להגיע אל העמוד הספציפי הזה בעתיד.
איפה מתחילה הבעיה? כאשר האתר מכיל כמות גדולה של עמודים, מתעדכן בצורה דינמית על ידי יותר מגורם אחד, ויש לו לוגיקה והיררכיה שהיינו רוצים שלא רק שהמשתמשים יוכלו ליהנות מהם, אלא גם גוגל.
כאן נכנסת לתמונה שיטת ניהול כתובות האתר. בדרך כלל, מערכות לניהול תוכן כמו וורדפרס, יציעו למנהלי האתר שיטה לקביעת כתובת האתר של כל עמוד בנפרד. בחלק מן המקרים תידרש התערבות ידנית של מזין התוכן, כדי לקבוע את הכתובת הסופית, ובחלק מן המקרים, שיטת ניהול הכתובות תאפשר הקצאה אוטומטית של כתובות לעמודים חדשים.
רגע לפני שנבין אילו אפשרויות עומדות בפנינו, נזכיר כי כתובת url תקינה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון, שמתייחס לשם הדומיין עליו רץ האתר. זהו חלק קבוע שמשותף לכל העמודים המנוהלים באתר. ויש גם חלק נוסף, החלק השני, הסיומת של כתובת העמוד, שנקרא Slug.
את כל הדיון שלנו כאן ננהל על ה-Slug.
אילו סוגים של מבנים יש לכתובות אתר?
מערכות ניהול תוכן שונות מציעות, מן הסתם, דרכים שונות לייצג כתובות אתרים, אבל אם ניצמד רגע לוורדפרס, מערכת ניהול תוכן פופולרית במיוחד, נגלה שבתפריט:
הגדרות >> מבנה קישורים
מוצעות דרכים שונות לנהל את כתובות העמודים:
מבנה פשוט: https://www.example.com/?p=123
מבנה המכיל את השנה, החודש, היום, ואת מילות המפתח של הפוסט הספציפי: https://www.example.com/2023/09/10/mypost
מבנה המכיל את השנה, החודש ואת מילות המפתח של הפוסט הספציפי: https://www.example.com/2023/09/mypost
מבנה המכיל קטגוריה ומספר עבור הפוסט: https://www.example.com/store/123
מבנה המכיל התייחסות ישירה למזהה הפוסט: https://www.example.com/mypost
מבנה המכיל משתנים המתייחסים לאלמנטים של תוכן האתר:
%https://www.example.com/%category%/%postname
איך בוחרים נכון את מבנה כתובות האתר שלכם?
בחירה של תבנית עבור כתובות האתר שאיתה תצאו לדרך יכולה להיות קריטית למדי לאופן שבו תנהלו ותתחזקו את האתר בעתיד. יש כמה וכמה שיקולים שצריכים להנחות אתכם בעניין הזה:
- כמה מזיני תוכן יש לאתר? כמה מהם יעשו זאת במקביל?
- עד כמה קשה יהיה לסנכרן ביניהם הסכמה על מבנה של כתובות האתר?
- האם להיררכיה באתר ישנה משמעות?
- האם לרמת העדכניות של המידע ישנה משמעות?
- האם לזמן שבו פורסם הפוסט במקור ישנה משמעות?
בואו נפסיק לשאול שאלות, ונתחיל לדבר בדוגמאות:
אם אתם מנהלים אתר חדשות שמעלה עשרות תכנים חדשים בכל יום, על ידי כותבי תוכן שונים, לא יהיה הגיוני ליצור עבור כל אחד מן התכנים האלו שם מלא משמעות, שייצג היטב את התוכן באתר. במקום זאת, סביר יותר יהיה למצוא מבנה שתומך בקטגוריה ולאחריה מספר רץ של הפוסט עצמו. הנה דוגמה מאחד מאתרי החדשות הגדולים בישראל:
https://www.ynet.co.il/news/article/rkxk7oj0n
אם אתם מנהלים חנות בגדים עם היררכיה ברורה, למשל הלבשה לנשים, גברים וילדים, ומתחת לכל קטגוריה בגדי ספורט, קז׳ואל, ובגדים ייצוגיים – סביר יותר יהיה שתבחרו בקטגוריות שמייצגות היטב את ההיררכיה הזאת. ההמלצה הזאת נכונה, אגב, לכל אתר איקומרס שתירצו להקים, ושמתנהלת בו איזושהי לוגיקה דומה. גולש שמגיע לאתר כזה יכול לנווט בין הקטגוריות השונות לא רק באמצעות כפתורי הניווט המוטמעים באתר, אלא גם באמצעות שינוי ועדכון כתובות ה – url המוצגת בדפדפן.
הנה דוגמה כזו מקסטרו:
https://www.castro.com/men/our_favorites/new_arrivals
ייתכנו מצבים שבהם בעל האתר יבחר לנהל את מבנה כתובת העמודים בתצורה של תקיות מבוססות תאריך: שנים וחודשים. תצורת הניהול הזאת מתאימה לאתרים שבהם ישנה חשיבות לשמר היסטוריה. האמת היא, שהשיטה הזו פחות מקובלת בעולם ה – SEO, בעיקר משום שהיא מייצרת מעין אות קין על האתר, ומסמנת אותו כאתר לא עדכני ומיושן.
אם אתם מנהלים אתר תדמית, שממילא לא מכיל תכנים רבים מידי, כדאי יהיה לכם לשקול לעשות שימוש ישיר במזהה פוסט. שימוש בשם משמעותי עבור כל תוכן שתעלו יעזור לגוגל להבין באילו נושאים אתם מתמחים, ולקשר אתכם לעולם התוכן הזה. ברוב האתרים שאנחנו מקדמים אצלנו בסוכנות, אנחנו בוחרים בשיטת הניהול הזאת.
דוגמה טובה לכך היא האתר שלנו:
ודוגמה לעמוד כזה:
מה חשוב לזכור לפני שיוצאים לדרך עם בחירת תבנית לניהול כתובות האתר?
חשוב יהיה להבין: מרגע שבניתם את האתר בתצורה מסוימת, קשה עד בלתי אפשרי יהיה לאחר מכן לשנות את כל מבנה הכתובות, בלי לייצר פגיעה כלשהי הן בחוויית המשתמש והן בקידום של האתר. ישנן גם החלטות שהן כמעט בלתי הפיכות, ולכן כדאי יהיה לשקול היטב את האופן שבו אתם מתייחסים להיררכיה באתר.
בואו נחזור לדוגמה של אתר ההלבשה לגברים, נשים וילדים. כולנו מבינים שיש יותר מדרך אחת לסדר את האתר. למשל, יכול להיות שהקטגוריות הראשיות תהיינה גברים, נשים וילדים, ויכול להיות שהם יהיו בגדי ים, בגדי ערב ובגדי ספורט.
מרגע שהחלטתם על מימוש של היררכיה מסוימת באמצעות מבנה כתובות האתר, אתם תקועים איתה, לטוב ולרע. לכן חשוב מאוד לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים את מבנה הכתובות באתר.
אני מסייג מעט את מה שאני כותב: התוסף Permalink Manager Pro יוכל אמנם לסייע לכם להגדיר שמה שהיה עד היום נשאר כפי שהוא, ומעתה אתם מתחילים בלוגיקה חדשה ביישום האתר, אבל שוב, עדיף בהרבה להקים את האתר בתצורה הנכונה ולא להתעסק עם תוספים, איכותיים וטובים ככל שיהיו לניהול מבני כתובות אתרים.
קביעת מבנה הכתובות מבחינת אורך ושפה
ככלל, כדאי מאוד שכתובות ה – url שבהן אתם עושים שימוש תהיינה קצרות ככל האפשר. לא מדובר רק בעניין אסתטי. כתובות ארוכות במיוחד עלולות לייצר כל מיני בעיות בשיתוף והעתקה שלהן. יחד עם זאת, עדיף שכתובות האתר יכילו מילות מפתח משמעותיות, שגוגל יוכל לסרוק ולהבין. כך שאנחנו מנסים ללכת עם ולהרגיש בלי: אנחנו זקוקים לכתובות הקצרה ביותר שעדיין מעבירה משמעות אמיתית לגולשים ולגוגל.
לגבי השפה – כאן הדעות בשוק חלוקות. יש כאלו שטוענים שנכון יותר לעשות שימוש ב – Slug שכתוב בשפת המקור שבה כתוב העמוד, וכאלו שטוענים שכדאי בכל מקרה להיצמד לאנגלית.
אני מאלה שמצדדים באופציה הראשונה. הניסיון האישי שלי מראה, ששימוש במבנה כתובות שמכיל Slug בעברית, למשל, עבור עמודים שכתובים בעברית, מייצר תועלת גדולה יותר מכתובת שהייתה ניתנת בשפה האנגלית.
כן צריך לשים לב, שכתובות בעברית לא תמיד מוצגות כמו שצריך, במיוחד ברשתות חברתיות, שבהן תירצו, קרוב לודאי, לשתף חלק מן הפוסטים. במקום שורה של תווים בעברית, תקבלו שורה של תווים בקידוד הקסהדצימלי – מראה לא מאוד מלבב ונעים לאנשים שלא מורגלים בחיי היום יום שלהם לעשות שימוש בבסיס 16. אבל אל דאגה: יש לנושא הזה פתרון. תוכלו למצוא בדיגיפארם כלי קידוד שיעזרו לכם להמיר כתובות מסורבלות בעברית, לכתובות מקוצרות, נעימות לעין, וכאלו שניתן לשתף בקלות.
לסיכום
בחירת האופן שבו תנהלו את מבנה כתובות העמודים שלכם באתר, יכולה להשפיע לא רק על הדרך שבה גוגל תסרוק את האתר ותאנדקס את העמודים הרלוונטיים, אלא גם את הדרך שבה גולשים יפגשו את האתר שלכם.
בסופו של יום, חווית המשתמש של הגולשים באתר משחקת כאן תפקיד מרכזי: גולש שקל לו יותר לשתף תכנים מן האתר, שקל לו יותר לנווט בין עמודים שונים באתר, שקל לו יותר להתמצא בכל רגע נתון היכן הוא נמצא באתר, שקל לו הרבה יותר לקבל מידע שימושי נוסף על התוכן הקיים באתר, כמו למשל תאריך הנכונות של העובדות המצוינות בפוסט – הוא גם גולש שיחזור לאתר בסבירות גדולה יותר, ישלם על השירותים או המוצרים שהאתר מציע, וישפר את שיעורי ההמרה של האתר.
