למה קשה לזייף מעורבות גולשים באתר?

ראשי פרקים בעמוד:

זמן קריאה: 8 דקות

היום אני רוצה לעסוק בנושא תיאורטי משהו, ולנסות להבין מהן האפשרויות שעומדות בפני מנהל אתר אינטרנט שרוצה לייצר מדדים מלאכותיים איכותיים בכל הקשור למעורבות הגולשים באתר שלו.

אנחנו גם ננסה לראות את הדברים דרך העיניים של גוגל ולהבין אילו כלים עומדים לרשותה כדי לאתר את המדדים המלאכותיים האלו ולהחליט האם היא משקללת אותם בדירוג האתר.

 

מה המוטיבציה?

לפני שמתחילים, אני רוצה להסביר מה המוטיבציה של כל הסיפור הזה.

ובכן, מאחר ובניית אתר אינטרנט מודרני מהיר, מאובטח, בעל מבנה היררכי מסודר, כותרות מטא מטיובות, קישורים פנימיים ותוכן איכותי הוא פעולה שכל בעל אתר יכול לבצע לאורך זמן, מנועי החיפוש השונים צריכים למצוא דרך לבדל אתים אלו מאלו באמצעות מדדים איכותניים.

דיברתי בעבר על קישורים כמדדים כאלו, שמאפשרים למנוע החיפוש להתרשם מהצבעה שהיא לכאורה אובייקטיבית יותר על עמודי אתר אינטרנט, והסברתי גם על הדרכים שבהן מקדמי אתרים מבצעים מניפולציות במדד הזה כדי לאפשר לעמודי אינטרנט להתקדם מעלה בדפי תוצאות החיפוש.

הדיון שלנו היום יעסוק במדדים מסוג אחר: מדדים הקשורים במעורבות הגולשים באתר.

אין לנו מושג עד כמה גוגל עושה שימוש במדדים האלו כדי לדרג אתר אולם על פניו שימוש במדדים כאלו יכול להראות הגיוני: מדובר במדדים המצביעים באופן ישיר על שביעות רצון הגולשים באתר, מלמדים על חווית השימוש הכללית באתר, וגם מאוד לא פשוט לזייף אותם.

למה אני חושב שמאוד לא פשוט לזייף מדדים של מעורבות גולשים באתר? זה בדיוק הנושא של הפוסט הזה.

 

איך אנחנו כמנהלי אתרים ומקדמי אתרים יכולים למדוד מעורבות גולשים?

בואו נחשוב לרגע איך אנחנו, מקדמי האתרים, יכולים לקבל תמונה סבירה של מידת המעורבות של גולשים באתר שלנו.

הנה כמה מן המדדים שיותר מסביר שנבדוק:

זמן שהייה

לכאורה, ככל שהגולש נמצא זמן רב יותר באתר שלנו, כך סביר יותר שהוא מרוצה מן האתר ומידת המעורבות שלו באתר גבוהה יותר.

כתבתי בעבר על זמן שהיה באתר, וגם על הדרכים למדוד אותו, בנוסף להסתייגות שמתייחסת לכך שלא תמיד המדידה הזאת מדוייקת.

כשמדובר במסה גדולה של גולשים שנשארים באתר במשך זמן רב, ושמדדים כמו התפלגות משך השהיה מלמדים שהתופעה הזאת מאפיינת את הגולשים באופן כללי, ולא מדובר בממוצע שמשקלל גולש בודד שנותר באתר שעתיים, המדד הזה בהחלט יכול להצביע על שביעות רצון מן האתר.  

 

מספר צפיות בדפים לביקור

מדד נוסף שאפשר יהיה לעשות בו שימוש הוא מדד מספר הצפיות בדפים לביקור מצד הגולשים.

המדד הזה הוא טריקי משהו: העובדה שגולש לא צפה ביותר מעמוד אחד באתר לא אומרת שהוא לא שבע רצון מן התוכן שהוצג לו.

אלא שכאשר מדובר במסות גדולות, למספר הצפיות בדפים יש חשיבות מסויימת בדירוג של האתר ביחס לאתרים המתחרים על אותו ביטוי מפתח.

 

שיעור נטישה  

שיעור נטישה מתייחס לכמות הגולשים שנטשו את האתר לאחר צפיה בדף אחד, ביחס לכמות הגולשים הכוללת שנכנסה לאתר בזמן נתון.

מקובל יהיה לחשוב כי ככל ששיעור הנטישה נמוך יותר, כך האתר הוא אטרקטיבי יותר בעיני הגולש.

נכון, לא תמיד כך הם פני הדברים.

ישנם אתרים מצויינים שמספקים את כל המידע כבר בדף הנחיתה שהגולש מגיע אליו.

כמו כן, גוגל בעצמה נוטה להציג יותר ויותר תוצאות במנוע החיפוש עצמו.

עם זאת, כשמדובר במספרים גדולים, יש לשיעור הנטישה משמעות גדולה בניטור שביעות הרצון של הגולש.

 

מספר צפיות בתכנים מוצעים

בכנס שערכתי לפני עידן הקורונה בישראל (קישור להרצאה המלאה), דיברתי, בין היתר, על שיטה שבאמצעותה אני מציע לקהל הגולשים באתר שלי, תכנים רלוונטיים וקשורים לאלו שהם כבר קראו.

לכאורה, מדובר, לצד שיטה להגדיל את מעורבות הגולש באתר, גם בשיטה למדוד היטב את שביעות הרצון שלו מן התכנים: אם גולש בוחר לקרוא עוד תוכן מאותה קטגוריית תוכן, סימן שהוא שבע רצון מן התוכן שקרא עד כה. 

 

מספר ביקורים חוזרים

מן הסתם, ככל שמספר הביקורים החוזרים באתר גדול יותר, או נכון יותר, ככל ששיעור הביקורים החוזרים גדל לאורך זמן, כך יכול מנהל האתר להתרשם שמדובר באתר שהגולשים שבעי רצון ממנו.

 

רישום לניוזלטר

גולשים שמחליטים להרשם לניוזלטר או להשאיר פרטים באתר לצורך יצירת קשר עתידית הם ללא ספק גולשים מעורבים יותר.

 

אחוז השלמה של צפיה בסרטון

גם כאן מדובר במדד שהוא איכותי מאוד: ככל ששיעור הגולשים שצופים בסרטון משלימים חלקים ניכרים יותר מן הסרטון, יכול מנהל האתר להתרשם שהם מרוצים מן התכנים שבהם הם צופים.

 

תגובות

גולשים שמשאירים תגובות באתר, בפורומים שונים, בסוף פוסט מושקע בבלוג, ומנהלים דיון ערכי ואמיתי, הם לכאורה גולשים מעורבים יותר.

 

מדדים נוספים

ובכן, יש עוד לא מעט מדדים אחרים שיכולים לשפוך אור על מידת המעורבים של גולשים באתר, ואם מנוע החיפוש מחליט לעשות בהם שימוש או לא – את זה לא נדע, כנראה בקרוב.

 

איך גוגל יכולה למדוד מעורבות גולשים?

הסברנו איך מנהל אתר יכול למדוד ולהתרשם מאיכות המעורבות של גולשים באתר שלו, אולם נשאלת השאלה, כיצד גוגל כמנוע החיפוש הגדול בעולם, יכול למדוד את המעורבות הזאת? איזה מידע קיים ברשותו כדי לאפיין את אותה מעורבות גולשים באתר שאנחנו מנהלים?

מעבר בין תוצאות Serp

אם ניקח את הגישה המחמירה ביותר, זאת שאומרת שגוגל לא עושה שימוש בשום נתון מלבד מנוע החיפוש שלה – הרי שהתנהגות הגולש ב- SERP (דף תוצאות החיפוש), יכולה בהחלט לשפוך מעט אור על שביעות הרצון של הגולש מן האתר.

גולש שהקליק על התוצאה הראשונה בדף תוצאות החיפוש, חזר לדף תוצאות החיפוש לאחר כעשר שניות, הקליק על התוצאה השניה, חזר לדף תוצאות החיפוש לאחר שבע שניות, הקליק על התוצאה השלישית ולא חזר עוד לדף תוצאות החיפוש – יכול לעזור לגוגל להבין שמדובר בגולש שהיה ככל הנראה שבע רצון מן התוכן שהוצג לו באתר השלישי ואילו פחות מרוצה משני האתרים הראשונים.

מה עושה גוגל עם המידע הזה? כאמור, אין לנו ממש מושג.

 

גוגל אנליטיקס

אם נחמיר פחות מן הדרישות שלנו לשמירה על פרטיות מצד גוגל, הרי שלגוגל עומד כלי האנליטיקס שמותקן בלא מעט אתרים ברחבי העולם, ויכול לאפשר לה קבלת תמונה על הנעשה בתוך האתר, למדוד שיעור נטישה של גולשים, מספר צפיות בדפים, זמני שהיה ועוד ועוד.

 

דפדפן כרום

כאן אנחנו כבר מחמירים הרבה הרבה פחות.

כרום, כדפדפן הפופולרי ביותר בעולם, הוא ללא ספק אחד מכלי הריגול הפוטנציאליים של גוגל בכל הקשור להבנת התנועה של גולשים באתרי אינטרנט.

כמי שמפתחת את כרום, גוגל יכולה לשלב בו מעקב איכותי אחר הפעולות שמבצעים הגולשים ולהעריך באמצעותן את שביעות הרצון שלהם.

 

טולברים (סרגלי כלים)

כאן אנחנו נכנסים כבר לעולם ההתקנות הייחודיות של טולברים שונים, שיכולים גם הם לסייע לגוגל לנטר את חווית השימוש של גולשים באתר. לא נרחיב על כך.

 

פטנטים כמו מעקב אחר תנועות עיניים

לפני מספר שנים רשמה גוגל פטנט על שימוש במצלמת טלפון סלולרי כדי לעקוב אחר תנועת העיניים של הגולש.

איך זה קשור למעורבות גולשים? אתם יכולים ודאי לעשות אחד ועוד אחד, ואם לא, מיד נגיע לכך, בפרק הבא שיעסוק במדוע קשה לזייף התנהגות גולשים באתר.

 

עד כמה ניתן לזייף מדדים?

אז זהו. הגענו לפואנטה של הפוסט הזה.

אני רוצה להסביר מדוע לדעתי קשה באופן יחסי לזייף התנהגו של גולשים באתר בצורה מסיבית. בואו נתחיל.

 

האתגר הראשון שעומד בפני מי שמתכוון לזייף התנהגות גולשים הוא להבין כיצד להביא תנועת גולשים לאתר.

תנועה ישירה או הפניה – איננה רלוונטית כאן משום שקל מאוד לבצע אותה.

לכוארה, כדי שמנוע החיפוש יתרשם שמדובר בתנועה של גולשים שכדאי יהיה למדוד, חשוב שהיא תגיע באמצעות חיפושים של הגולשים עצמם.

אז עכשיו, אותו מנהל אתר שרוצה לזייף את התנהגות הגולשים, צריך להכניס כמות גדולה של גולשים לאתר מתנועת חיפוש.

אבל רגע, עמודי האתר בכלל לא מדורגים במקומות ריאליים בדפי תוצאות החיפוש.

לכן, אותו מנהל אתר צריך להעמיד פנים שהגולשים האורגניים האלו מקליקים על תוצאות אחרות, נכנסים לאתרים השונים, ואינם מרוצים מהם.

אלא שאז יקרו שני דברים: ראשית, מנוע החיפוש לא יבין מדוע יש שוני פתאומי בהתנהגות הגולשים דווקא באתרים שהוא דירג גבוה עד כה.

שנית, מנוע חיפוש לא יבין מדוע עלה שיעור החיפושים הרלוונטים בתחום בשיעור כה משמעותי, עד שהוא יצר את הצורך של רבים מן הגולשים להמשיך לתוצאות הלא ריאליות, ובהן גם האתר המקודם.

 

בואו נעבור לאתגר השני: אתגר הלינקים.

היה מצופה, כי ככל שאתר יהנה מתנועת גולשים איכותית ומעורבת יותר, גם כמות הקישורים החיצוניים לעמודי האתר תגדל בהתאמה.

ובכן, כולנו מכירים שיטות שונות לבניית פרופיל קישורים (כמו קניית קישורים, או החלפת קישורים).

זה קל.

אולם מה אם מנוע החיפוש היה מצפה לראות, בעקבות השיפור במעורבות הגלישה של משתמשים קישורים המגיעים דווקא מאתרים ספיציפיים, שהיה מצופה כי האתר יקבל מהם קישור? כאן מנהל האתר כבר מכניס את עצמו לבעיה. 

 

 

אני רוצה מכאן לעבור לאתגר השלישי: תנועת עיניים

אותו פטנט שהזכרתי קודם לגבי שימוש במצלמת הסמארטפון כדי לעקוב אחר תנועת העיניים של הגולש, יכול להיות, באופן פוטנציאלי היפותטי, כמובן, מדד משמעותי במעקב אחר מהימנות מעורבות הגולש.

זה אומר שמנהל אתר לא יכול לשכור את שירותם של עשרת אלפים בוטים שיכנסו וידפדפו בין דפי האתר.

הוא צריך לשכור אנשים, שיגלשו, יקראו, יגללו, וגם יטרחו להסתכל על הכתוב.

בהחלט לא פשוט.

ישנם מספר שירותים המתיימרים לספק את השירות הזה בדיוק כמו serpclix למשל, או crowdsearch אבל מהניסיון שלי, זה לא עובד כמו שצריך, גוגל לא פראיירית.

נראה שכדאי לדבוק בשיטה שעובדת כבר למעלה מעשור: תוכן, קישורים, היררכייה, אופטימיזציה 🙂 בהצלחה!

עשהאל דרייר
עשהאל דרייר
עוסק בקידום אתרים כ- 7 שנים, מנכ"ל סוכנות הדיגיטל - עשהאל דרייר בע"מ, יזם, מדבר בפתרונות ומוביל את לקוחותיו לשפע כלכלי.

אהבתם ? שתפו את המאמר עכשיו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
איך להגיש קובץ Disavow בSearch Console?

כל מי שמקדם אתר אינטרנט בצורה אורגנית במנועי החיפוש, יודע שאחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר בקידום אתרים הוא פרופיל הקישורים הנכנסים לאתר. בחודש אפריל 2012 שחררה

קרא עוד »