עשהאל-דרייר

אופטימיזציה לאתרים – המדריך המלא

זמן קריאה: 9 דקות

אם אתם מתעניינים בתחום של קידום אורגני של אתרים במנועי החיפוש השונים, אתם ודאי מבינים שחלק מרכזי וחשוב ביותר בכל תהליך קידום הוא ביצוע תהליך של אופטימיזציה של האתר, והתאמה שלו לנראות הנדרשת במנועי החיפוש. מה זה אומר בפועל? ובכן, אם לנו, בני האדם קיימת היכולת הקוגנטיבית לגשר על פערים שונים בין מה שנגלה לעיננו בעמוד אינטרנט, למשל, ובין הכוונה המקורית של מנהל האתר או כותב התוכן, הרי שלמנועי החיפוש קשה יותר לעשות את זה. תהליך נכון של אופטימיזציה אמור לגשר על הפער הזה.

כדי להבין זאת, ניקח לדוגמה אתר שכולו מלא בתמונות של טבעות נישואין. טבעות נישואין, כידוע, לא אמורות לכלול בתוכן יהלום משובץ. האם קל יהיה למנוע החיפוש להבין, מתוך סריקה של התמונות, שמדובר באתר שמוכל רק טבעות נישואין ולא אירוסין, משום שהוא לא מצליח לזהות יהלומים משובצים בטבעות? לא סביר יהיה לצפות לכך ממנוע החיפוש. אנחנו הגולשים נדע לעשות את העבודה. מנוע החיפוש זקוק לעזרה. לעזרה הזאת, אנחנו קוראים בשם הקוד: אופטימיזציה של האתר.

במאמר הזה אציג לכם את הפעולות שכדאי יהיה לכם לבצע בכל מהלך של אופטימיזציה של אתר להצגה במנועי החיפוש השונים, אולם לפני כן, שתי פעולות מקדימות לפעילות האופטימיזציה.

 

פעולות מקדימות לפעולת אופטימיזציה של אתר

רגע לפני שאנחנו צוללים לתוך נבכי האופטימיזציה של האתר שברצוננו לקדם, יש שתי פעולות חשובות שיהיה עלינו לבצע: הראשונה – בחירת שם דומיין עבור האתר. כתבתי בעבר מדריך על בדיקות שצריך לבצע טרם רכישה של דומיין. לא אחזור על הדברים כאן. רק אציין, שבחירה לא נכונה של דומיין, ובפרט רכישה של דומיין שיש לו היסטוריית ענישה מגוגל, פריצות לאתר שישב תחתיו, גניבת פרטי לקוחות ועוד – עלולה לבטל את כל האפקט של ביצוע תהליך אופטימיזציה סדור לאתר. לכן, לפני שאתם מתחילים לבצע איזוהי פעולת קידום או אופטימיזציה, ודאו שאתם לא משקיעים את המאמצים שלכם לשוא.

נקודה שניה שאני רוצה להתייחס אליה בשלב זה היא ביצוע מחקר ביטויי מפתח מעמיק לפני שלב האופטימיזציה. אני אמנם לא כולל את שלב המחקר בפעולות האופטימיזציה שכדאי לבצע באתר, אולם ברור לכל שתהליך כזה של טיוב אתר האינטרנט להצגה במנועי החיפוש השונים חייב להתבסס על מחקר ביטויי מפתח מעמיק, וכן על מחקר מתחרים סדור.

אז יאללה. בואו נתחיל.

 

פעולה 1: סידור ההיררכיה של האתר

כדי לבצע פעולת אופטימיזציה שתהיה אפקטיבית, תהיו חייבים להתחיל מטיפול בהיררכיה של האתר. היררכיה טובה משרתת הן את הגולש, כאשר היא מאפשרת לו לנווט בין תפריטי האתר השונים בקלות וביעילות, והן את מנוע החיפוש, כאשר היא מאפשרת לו להבין אילו עמודים חשובים באתר יותר ואילו פחות, אילו ביטויים חשובים לבעל האתר יותר, ואילו פחות.

בעת ביצוע פעולות לטיוב ההיררכיה, דאגו לכך שהעמודים החשובים לכם באתר יופיעו ברמת ההיררכיה העליונה, שלא תהיינה יותר מידי רמות היררכיה (3 זה מספיק בהחלט), ושהמרחק בין עמוד שחשוב לכם מדף הבית לא יהיה גדול מידי. היררכיה שבנויה בצורה לא נכונה עלולה לגרום לתופעה שנקראת קניבליזציה של ביטויי מפתח.

 

פעולה 2: יצירת url ידידותי

כתובות ה – url של העמודים באתר הן מקום נוסף שבו אפשר לטייב את הנראות של האתר במנועי החיפוש. מערכות ניהול התוכן השונות מאפשרות למנהלי אתרים ליצור כתובות url באמצעות שימוש בתבניות קבועות. כך נולדות כתובות url בעברית, שמקודדות באופן מזוויע כשאנחנו מעתיקים אותן לרשתות חברתיות כמו פייסבוק. כך נולדות גם כתובות url סתמיות וחסרות כל משמעות, כגון מספר סידורי כלשהו.

ההמלצה בהקשר הזה היא לקבוע באופן ייחודי את כתובת ה – url של כל עמוד באתר, ולכלול בו את מילות המפתח שרוצים לקדם, באנגלית.

הנה דוגמה ל – url ידידותי משהו, שגם כולל בתוכו את מילת המפתח הרלוונטית:

https://www.w3c.org.il/seo-guide/seo-for-pros/duplicate-content

 

פעולה 3: שילוב פירורי לחם באתר

הדעות לגבי הטמעת פירורי לחם באתר הינן חלוקות (חלק חושבים שאותו תפריט פנימי שמראה לגולש היכן הוא נמצא בהיררכית הניווט של האתר הוא פונקציונליות חשובה מאוד, ואילו אחרים חושבים שהמראה של פירורי לחם באתר פוגם בעיצוב הכללי של האתר). עם זאת, פירורי לחם הינם בהחלט כלי שמסייע גם למנוע החיפוש להבין היכן נמצא העמוד בהיררכיה הכללית של האתר, וגם למשתמש לנווט באתר בצורה יעילה. שיפור חויית המשתמש שווה לשיפור הדירוג שנקבל ממנועי החיפוש. מ.ש.ל.

ישנם תוספים רבים (גם יוסט, כמובן) שמאפשרים הטמעה של פירורי לחם באתר.

 

פעולה 4: הגדרת תגיות מטא

טיוב תגיות המטא באתר הוא אולי הפעולה החשובה ביותר בכל תהליך של אופטימיזציה של האתר למנועי החיפוש. באמצעות טיוב תגיות המטא ניתן להשיג שיפורים משמעותיים במיקומים של עמודי האתר במנועי החיפוש עבור ביטויים רלוונטיים. כתבתי בעבר על תגית הכותרת ועל תגית התיאור. ממליץ לכם לשוב ולקרוא את החשיבות שבטיוב שלהם.

בקצרה רק אציין, כי תגיות אלו אינן מוצגות למשתמש באתר. תגיות המטא מופיעות בדפי תוצאות החיפוש של גוגל כאשר המשתמש מחפש ביטויים שעבורם האתר רלוונטי. זה אומר שבפועל, המשתמש נתקל בתגיות אלו עוד לפני שהוא נכנס לאתר, והן, מהוות למעשה, את שער הכניסה לאתר.

זאת הסיבה שחשוב כל כך לטייב את תגיות המטא של עמודי האתר. תגית מטא טובה היא כזו שמשכנעת את הגולש ללחוץ על כותרת העמוד ולצרוך את התוכן באתר, אך שאיננה סתם קליקבייט, אשר מטרתו להכניס לאתר גם גולשים לא רלוונטיים. להפך: מטרתם של כותרת מטא ותיאור מטא טובים היא לגרום לגולשים רלוונטיים ללחוץ על הקישור ולהיכנס לאתר, ואילו לגולשים לא רלוונטיים, להמשיך הלאה.

בהקשר הזה אציין את המדריך שכתבתי בנושא שיפור CTR – שיעורי ההקלקות של משתמשים, שקשור, כמובן, קשר ישיר לטיוב כותרות ותיאורי מטא באתר.

כך מושגים יעדים נוספים החשובים לקידום אורגני, כמו הגדלת זמן השהיה באתר, הגדלת מספר הצפיות בדפים באתר, הקטנת אחוזי הנטישה ועוד.

 

פעולה מספר 5: כתיבת תוכן רלוונטי לכוונת החיפוש

שימו לב שלא ציינתי כפעולה "כתיבת תוכן רלוונטי לחיפוש" אלא "כתיבת תוכן רלוונטי לכוונת החיפוש". מה ההבדל? שמיים וארץ.

בעבר נהוג היה לדחוס מילות מפתח למאמרים המוטמעים באתר כדי לזכות באהדה של מנועי החיפוש השונים עבור חיפושים של ביטויי מפתח רלוונטיים. גוגל התקדמה מאוד מאז, ומנסה כיום להציג לגולש את העמודים הרלוונטיים לכוונת החיפוש שלו.

כוונת חיפוש של גולש יכולה להיות מושפעת מהרבה מאוד גורמים: המיקום שבו הוא נמצא, שעת החיפוש, היסטוריית החיפושים שלו, ועוד.

נתתי בעבר דוגמה לאתר התשלומים של ביטוח לאומי. מי שמחפש את הביטוי הזה בגוגל לא מתכוון לקרוא מסות של מאמרים על ביטוח לאומי ועל השירותים השונים שמציע אתר התשלומים שלו. הוא בסך הכל רוצה לבצע תשלום עבור העובד או העובדת המועסקים אצלו במשק בית. לכן, כל ניסיון לכתוב מאמרים שידורגו על הביטוי הזה ויכניסו טראפיק איכותי – נידונו מראש לכישלון.

אגב, על אלגוריתם רנקבריין של גוגל, שעוסק בדיוק בתחום של הבנת כוונת המשתמש כתבתי בעבר כאן.

 

פעולה מספר 6: טיוב היררכיית הכותרות באתר

גם כאן, מדובר בפעולה קריטית ביותר להצלחת תהליך האופטימיזציה של האתר להצגה במנועי החיפוש השונים. כדי שמנוע החיפוש יוכל להבין היטב במה עוסק מאמר  מסויים, הוא נדרש, בין היתר, להכיר את מבנה המאמר: מהי הכותרת הראשית שלו, מהן כותרות המשנה, אילו נושאים מוכלים בנושאים אחרים ועוד.

מאחר שגוגל היא בסופו של יום מכונה, הדרך שלנו לעזור לה להבין את מבנה המאמר הוא באמצעות שימוש בכותרות ובכותרות משנה. חשוב יהיה שבכל עמוד יעשה שימוש בכותרת H1 אחת, ובמספר כותרות משנה H2 או H3 לפי הצורך. בין הכותרות השונות רצוי יהיה לעשות שימוש בפסקאות רגילות מסוג P.

עוד על הדרך שבה צריך להתנהל מבנה נכון של עמוד באינטרנט, תוכלו למצוא במדריך קידום האתרים המקיף שכתבתי.

 

פעולה מספר 7: שימוש בקישורים פנימיים

הרבה מקדמי אתרים נוטים להשקיע את עיקר המשאבים שלהם ביצירת פרופיל קישורים חיצוניים עשיר לאתר, ובדרך שוכחים מן הקישורים הפנימיים. לקישורים הפנימיים בין עמודים באתר ישנה חשיבות עצומה: הם מאפשרים לגולשים לנווט בקלות בין העמודים השונים באתר, מסייעים למנוע החיפוש לגלות עמודים חדשים באתר, מגדירים אילו עמודים חשובים יותר ואילו חשובים פחות באתר ועוד.

נסו לשלב קישורים פנימיים באתר לא בפוסטים ובעמודים שונים, אלא גם בפוטר, החלק התחתון הקבוע של האתר. כך תוכלו לאותת לגוגל שאת שטח הנדל"ן המצומצם הזה של הפוטר, בחרתם להקדיש כדי להוציא קישור לעמוד פנימי – משמע, העמוד הזה חשוב לכם מאוד.

עוד על קישורים פנימיים כתבתי במדריך הבא.

 

פעולה מספר 8: טיוב תגיות Alt לתמונות

תגית ה – ALT מאפשרת למנוע החיפוש לקבל מושג על מה מוצג בתמונה שהגולש יכול לראות ולהבין, ומנוע החיפוש קצת פחות. למרות שהיכולת של גוגל לנתח ולהבין תמונות השתכללה מאוד בשנים האחרונות, טיוב תגית ה – ALT היא פעולה חשובה, גם משום שהיא מחזקת את ההבנה של גוגל לגבי הנושא שבו עוסק העמוד, וגם משום שהתגית הזאת מסייעת להנגיש את התוכן באתר לבעלי לקויות ראיה באמצעות תוספים שונים, וכך בעקיפין, גם לסייע לקידום האורגני של העמוד.

גם לדרך שבה מטייבים את תגית ה – ALT, משלבים בה מילות מפתח, ודואגים לייחודיות שלה, התייחסתי במדריך קידום האתרים המקיף שכתבתי.

 

פעולה מספר 9: שיפור מהירות הטעינה של האתר

לגוגל יש אינטרס להציג לגולשים אתרים שהם מהירים, נטענים בצורה חלקה, ואשר מספקים חווית משתמש מעולה. יש אוסף של פעולות שתוכלו לבצע על מנת לשפר את מהירות טעינת העמודים באתר, החל בבחירה של אחסון איכותי לאתר, דרך כיווץ תמונות, ועד לשמירה על קוד פשוט, ונקי. במסגרת זאת, ייתכן שתצרכו לכווץ גם סקריפטים באתר, לייעל את דרכי הפעולה שלהם, ולצמצם את הקריאות לקבצי CSS – אשר אמונים על עיצוב אלמנטים שונים באתר.

 

פעולה מספר 10: שימוש בסכמות

סכמה היא מבנה נתונים שמאגד בתוכו שדות המתייחסים לאובייקט מסויים. קיימים סוגים שונים של סכמות, למשל עבור ארגון, מוצר, פרסונה, אירוע ועוד. סכמה מאפשרת לבעל האתר להנגיש לגוגל מידע בצורה מסודרת, כך שמנוע החיפוש יבין טוב יותר את התוכן הקיים באתר. היתרון בשימוש בסכמה הוא שמנוע החיפוש יכול לבחור להציג את הנתונים במנוהלים באמצעותה בפורמט של טקסט עשיר, שתופס נדל"ן רב יותר בדף תוצאות החיפוש, ומעודד הקלקות של המשתמש.

עם זאת, כדאי מאוד לעשות שימוש בסכמות בזהירות הראויה. גוגל עושה בשנים האחרונות יותר ויותר שימוש במה שנקרא "תוצאות אפס", כלומר הצגת המענה לשאילתת הגולש בתוך דף תוצאות החיפוש, כך שהגולש לא ידרש כלל להיכנס לאתרים המוצגים לו במנוע החיפוש.

תופעה זאת, עלולה להקטין באופן משמעותי את הכניסות לאתר, ולכן המוטיבציה להשתמש בסכמה במקרים כאלו, יורדת.

 

פעולה מספר 11: הוספת שם המחבר של התוכן ותאריך שבו נכתב התוכן

גוגל מייחסת חשיבות לא רק לאיכות התוכן שקיים בעמוד אינטרנט השייך לאתר, אלא גם לאיכות כותב התוכן. בנושאים שהינם קריטיים לנכסים או לחיי אדם (YMYL), גוגל הייתה רוצה להתרשם שלכותב התוכן יש את הסמכות המקצועית לעסוק בנושא. לכן, ציון שם המחבר, קישור לפרופיל המקצועי שלו בלינדקאין, אזכור מאמרים נוספים שכתב, ציון תאריך התוקף של הדברים – כולם חשובים מאוד בהיבט הזה של הטמעת תוכן באתר.

כאשר אתם עוסקים בביצוע אופטימיזציה לתכנים השונים באתר, דאגו לציין באיזה תאריך נכתבו, ועל ידי מי.

 

פעולה מספר 12: עדכון שוטף של מפת האתר

מפת אתר היא כלי שנועד להנגיש לגוגל ולמנועי חיפוש נוספים מידע בדבר עדכונים שונים של עמודים באתר, ובפרט מידע על עמודים שנוספו, עמודים שהוסרו וכן את הקשרים בין העמודים השונים. מפת אתר היא קובץ טקסטואלי פשוט שניתן לערוך באופן ידני, אולם מומלץ לעדכן באמצעות תוסף שמבצע את הפעילות באופן אוטומטי.

קיימות גם מפות אתר המיועדות לתמונות, לסרטונים ולתכנים מסוגים שונים אחרים. על הדרכים השונות לעדכון מפת אתר והחישבות שלה לצורך תהליך הקידום כתבתי במדריך המפורט הבא.

כאשר אתם ניגשים למלאכת האופטימיזציה של האתר, דאגו לוודא קיום תוסף אוטומטי שמבצע את פעולת העדכון הזאת בצורה שוטפת.

כאשר אתם ניגשים לבדוק באופן ידני את מפת האתר, נסו לוודא כי עמודים שאמורים לדעתכם להיות מאונדקסים אינם מסומנים בתגית no index.

 

פעולה מספר 13: עדכנו את המאמרים באתר באופן שוטף

לצד החשיבות הרבה בשילוב תכנים חדשים באתר כל העת, ישנה חשיבות גדולה גם לעדכון ורענון תכנים ישנים. כאשר אתם מבצעים אופטימיזציה לתכנים באתר, עיברו בעיקר על המדריכים המפורטים שכתבתם, עדכנו אותם כך שיהיו רלוונטיים גם לתקופת העדכון, וציינו את תאריך העדכון בראשית המאמר.

גוגל מעריכה מאוד תכנים שמתוחזקים היטב, ומותאמים למציאות המשתנה.

 

פעולה מספר 14: שלבו סיגנלים מרשתות חברתיות

הוספת תוספים המאפשרים להזדהות לאתר באמצעות פרופיל של רשת חברתית, להגיב, לשתף, לצייץ  ועוד היא שיטה טובה לאותת לגוגל ולמנועי חיפוש אחרים שיש כאן מותג שמצליח לייצר שיח בקרב קהילות רלוונטיות לנישה.

כאשר אתם ניגשים לפעולת טיוב ואופטימיזציה של האתר, דאגו לשלב כפתורי שיתוף, תגובה, ציוץ ועוד במקומות שבהם תירצו לראות את מעורבות הגולשים.

 

פעולה מספר 15: שיפור זמני השהיה באתר

זמן שהיה ארוך הוא אחד המדדים שיכול לאותת למנוע החיפוש של גוגל שהאתר רלוונטי לשאילתא שביצע הגולש. נכון, לא בכל תחום לזמן שהיה ארוך ישנה משמעות חיובית. לעיתים, עבור חיפושים מסויימים, דווקא שהות קצרה באתר, צריכת התוכן הרלוונטי, ונטישת מנוע החיפוש מהווים מדד טוב יותר לרלוונטיות האתר לשאילתא.

אולם במקרים רבים אחרים, זמן שהיה ארוך יכול להעיד על שביעות רצון של הגולש מן האתר ןמן התכנים השונים בו.

לכן, אם אתם מנהלים אתר עשיר בתוכן, דאגו שהוא יהיה מעניין, ובגוף כל מאמר הציעו לגולש לצרוך תוכן רלוונטי נוסף, שירחיב על נקודה מסויימת שהוזכרה במאמר, בדיוק כפי שאני מבצע במדריך הזה.

מדריך מפורט על דרכים שונות להגדלת זמן השהיה באתר כתבתי כאן.

 

פעולה מספר 16: הסרת תוכן רזה מן האתר

כאשר מדברים על תוכן רזה, אין הכוונה בהכרח לתוכן קצר או מועט. בדרך כלל, הכוונה תהיה לתוכן דל בערך מוסף. תוכן רזה נוצר כל הזמן באתר, גם כאשר אנחנו לא מתכוונים לכך: מדובר בעמודי תגיות שונים, עמודי הדפסה, דפי מוצרים שהוסרו מן המלאי ועוד.

אחת הפעולות החשובות בהקשר הזה של אופטימיזציה של האתר היא הסרת תוכן רזה. מחקרים שונים מראים שאפשר לשפר את המיקומים של דפי האתר עבור ביטויי מפתח רלוונטיים גם אם לא מוסיפים תוכן חדש לאתר, אלא מתמקדים בהסרת תוכן לא רלוונטיים.

לקריאה נוספת, ממליץ על המאמר איך לאתר תוכן משוכפל פנימי או חיצוני באתר? וגם כמובן על המאמר שעוסק בתוכן רזה.

 

פעולה מספר 17: ביצוע הפניות 301

במהלך הניהול השוטף של אתר אינטרנט, ובמשך הזמן, מתייתרים בו עמודים שונים. זה קורה משום שהעמודים האלו, שבעבר היו רלוונטיים, כבר לא מותאמים לתקופה. זה קורה בגלל שמוצרים שנמכרו בעבר אינם קיימים עוד במלאי. ישנן, כמובן, עוד מגוון של סיבות, שבגללן עמודי אינטרנט נמחקים מן האתרים שבהם הם מאוחסנים.

התוצאה הישירה של מחיקת עמודים כאלו היא שגולש אשר מופנה אליהם מעמודים אחרים מגיע לעמוד 404 – עמוד שמציין כי העמוד המבוקש לא נמצא.

כדי להימנע ממצב מביך כזה, נהוג לבצע הפניות קבועות (301) מן העמוד שכבר אינו רלוונטי, לעמוד עם התוכן המתאים ביותר אשר קיים ומנוהל באתר.

עוד על הפניות 301 כתבתי במדריך הזה.

 

פעולה מספר 18: עיצוב עמוד 404

בסופו של דבר, לא נוכל להימנע לחלוטין מן התופעה של הגעת משתמשים באתר לעמודי 404. הדבר יכול לקרות הן מפני שלא ביצענו כהלכה את כלל ההפניות הדרושות מעמודים שהוסרו, והן בשל הקלדת כתובת שגויה על ידי הלקוח.

שימוש בעמוד 404 מעוצב ומותאם אישית יכול להשיג שני יעדים עיקריים: הראשון הוא השארת גולשים באתר בתוך סיטואציה שנראית כמו קרב אבוד. השניה היא איתות למנועי החיפוש שמדובר כאן באתר שנוכחות הגולשים חשובה לו וכך גם החוויה שלהם משימוש באתר.

על יצירת דף 404 מעולה כתבתי כאן.

על בדיקת קישורים שבורים, מאידך, כתבתי כאן.

 

פעולה מספר 19: טיוב תקציב הזחילה

מקובל בעולם ה – SEO לחשוב, כי גוגל מקצה תקציב זמן ייעודי לכל אתר, שבמהלכו הבוט שלה סורק את העמודים השונים באתר, ומחליט האם ומתי לאנדקס אותם.

על מנת לשפר את היכולת של מנועי החיפוש להגיע לכמות הגדולה ביותר של דפים בתקציב הזמן שיועד לאתר, יש כמה וכמה פעולות שיכול בעל האתר לבצע: אחת מהן היא שיפור תשתית האתר על מנת לייצר תגובה טובה ומהירה לפעילות של הבוט, והשניה היא טיוב קובץ ה Robot.txt, אשר יכול להורות למנוע החיפוש מאילו דפים באתר עליו להימנע מלאנדקס.

עוד על תקציב הזחילה של גוגל ועל הדרכים לטייב אותו כתבתי במאמר הבא.

 

פעולה מספר 20: שילוב מילות מפתח במקומות חשובים באתר

טוב. אמנם מדובר בבסיס של הבסיס, אולם שמרתי זאת בכוונה לסוף.

נכון. גוגל השתכלל מאוד בשנים האחרונות ויודע להבין מהו הקונטקסט שבו עוסק התוכן גם מבלי שנדחוס בו מילות מפתח בצורה מוגזמת כפי שנהוג היה לעשות בעבר.

אולם ככל שזה נוגע לתכנים הכתובים בעברית, כדאי יהיה להקפיד על שילוב מילות המפתח העיקריות שבהן נרצה שהאתר יקודם, במינון נכון והגיוני,  לפחות במקומות הבאים: כותרת המטא, תיאור המטא, כותרת המאמר (H1), כותרת משנה, והטקסט במאמר.

בסופו של יום, חשוב לזכור, שבגוגל אנחנו מנצחים בנקודות, וכל נקודה שתוכל לחזק אצל גוגל את התחושה שהיא מבינה במה העמוד עוסק, מבלי שנפגעה באופן דרסטי חוויית המשתמש, היא מבורכת.

 

לסיכום

אין ספק, שאם אתם מקדמים אתר אינטרנט במנועי החיפוש השונים, פעילות לטיוב עמודי האתר כך שיראו ויאונדקסו היטב במנועי החיפוש היא פעילות קריטית מבחינתכם. ביצוע אופטימיזציה נכונה לעמודי האתר השונים יכולה לסייע רבות, בשיפור המיקומים האורגניים של ביטויי החיפוש השונים של האתר.

אודות המחבר
עשהאל דרייר
עשהאל דרייר
עוסק בקידום אתרים כ- 5 שנים, תוצאה 1 במונח "קידום אתרים אורגני", מנכ"ל הסוכנות עשהאל דרייר בע"מ, יזם, מדבר בפתרונות ומוביל את לקוחותיו לשפע כלכלי.

מכירים מישהו שהמאמר הזה יכול לעניין אותו? שתפו אותו עכשיו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
תוכן עניינים
לשליחת הודעה
מקצועיות זה אנחנו
השירותים שאנו מספקים

אצלנו אין אנשי מכירות, רק אנשי ביצוע!

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם