עדכון: 2/3/25
קהילת ה-SEO בישראל ובעולם רותחת!
על פי המסתמן,
העולם חווה בימים אלו את ההדלפה הגדולה ביותר אי פעם של האלגוריתם וה-API של גוגל, זה שמדרג את האתרים באופן אורגני.
מייק קינג וראנד פישקין – דמויות משמעותיות בקהילת ה-SEO הבינלאומית,
חושפים מידע פנימי של גוגל הנוגע ליותר מ-14,000 פרמטרים שקובעים את הדירוגים האורגנים בגוגל.
בפוסט זה אתייחס לפרמטרים המרכזיים ביותר מה-API שדלף,
מה אפשר ללמוד מכל פרמטר,
וכמובן אשלב גם את הניסיון והזווית שלי לדברים.
נתחיל מכל מה שקשור לאנקורים
אנקורים הם בעצם הטקסט שנבחר שמקשר לעמוד אחר.
בכל מקום במאמר שבו אני אדגיש מילה בצבע הזה, סימן שזה פרמטר מה-API שמופיע בהדלפה.
context2
5 המילים שלפני האנקור ואחרי האנקור – משפיעים על הרלוונטיות של הקישור וכתוצאה מכך ישפיעו על הכוח שיעבור לאתר שמקבל את הקישור.
לדוגמה: למעבר לאתר של עורך דין פלילי אלעד שאול לחצו כאן.
למרות שהאנקור הוא "לחצו כאן", גוגל מבין מההקשר שמדובר בעורך דין פלילי.
אפשר לעשות שגם האנקור וגם ההקשר יהיו רלוונטיים:
עשית משהו לא חוקי בעל אופי פלילי? דבר עם עורך דין פלילי אלעד שאול עכשיו.
לפי ההדלפה האחרונה,
האפשרות השניה אפילו טובה יותר ביחס לאתר שמקבל את הקישור (אך לא ביחס לאתר שמוציא את הקישור, עוד נגיע לזה).
sourceType
ככל שהעמוד ממנו מקבלים את הקישור מקבל בעצמו דירוגים סביב אותו נושא של האתר אליו הוא מקשר – כך הציון וההשפעה יעלו בהתאמה והקישור יחשב רלוונטי יותר.
זה ככה בגלל שמנוע החיפוש גוגל מחלק את כל האתרים בעולם ל"דליים" ועדיף לקבל קישורים מאתרים שנמצאים באותו הדלי שלנו,
באותה קטגוריה,
באותה נישה.
הקישור הטוב ביותר שניתן לקבל זה קישור מעמוד שמדורג בעצמו במקומות טובים על אותו האנקור שיוצא.
לדוגמה: אם אני אקבל קישור עם האנקור "עורך דין פלילי" מהאתר של סיוון כהן לאתר של אלעד שאול – זה יהיה קישור אידיאלי,
כי שניהם נמצאים בדף ה-1 לביטוי הנ"ל.
מה שאומר ששניהם בוודאות מסווגים באותו "דלי" ולכן הרלוונטיות גבוהה במיוחד.
ומה לגבי קישורים?
isloclal = פרמטר זה בודק האם מדובר בקישור פנימי או חיצוני.
Expired – האם הקישור מגיע מדומיין וותיק שחודש ומסומן ככזה? אם אתר לא נמצא באוויר תקופה ממושכת, הוא מקבל את החיווי הזה באלגוריתם.
deletionDate – קיבלנו קישור והקישור נמחק? גם אם נמחק – נשאר בדאטה בייס של גוגל, זה הגיוני כי הרבה פעמים נקבל קישור מדף בית שעם הזמן יעבור להיות פנימי.
locality – האם הקישור מגיע מאתר עם קהל יעד מאותה מדינה?
parallelLinks – האם הקישור הוא קישור יחיד מאותו דומיין או שהוא קישור נוסף מדומיין שכבר מקשר אלינו?
ככל שנקבל קישורים מכמה שיותר דומיינים ולא הרבה קישורים מאותו דומיין = ככה יותר טוב.
ע"פ ההדלפה,
קישורים פנימיים מאוד דומים לקישורים חיצוניים מבחינת ההשפעה שלהם על הדירוגים ויש להתייחס אליהם בכבוד רב,
גם ברמת בחירת האנקורים וגם ברמת מאיזה עמודים לאיזה עמודים לקשר,
הקישורים הפנימיים צריכים להיות רלוונטיים.
אם יש עמוד שאנחנו רוצים שידורג, אנחנו נרצה לוודא שהוא מקבל גם קישורים פנימיים וגם קישורים חיצוניים.
השילוב הנ"ל הוא השילוב המנצח.
האם לקבל יותר מקישור 1 מדומיין 1 זה לא יעיל? ממש לא, פשוט אם יש אפשרות לקבל מאתרים שונים – זה עדיף.
כמו כן,
אם אני רוצה לדרג מילה מסויימת,
אני יכול לחפש אותה בגוגל ולעבור על 100 התוצאות הראשונות,
אם מצאתי תוצאה שאני יכול לקשר ממנה אליי – כדאי לעשות את זה.
פרמטרים מה-API שעוזרים לאלגוריתם להעריך קישורים
bucket – הדלי (הקטגוריה, הנישה) שהאתר שמוציא את הקישור שלנו נמצא בו.
קישור שיוצא מתוכן רלוונטי, מעמוד שמסווג באותו הדלי של האתר שמקבל את הקישור – שווה יותר.
setiPagerankWeight – ציון דיפולטיבי של עמוד מבחינת ה-PR שלו, אם עדיין לא נקבע לו באופן ספציפי. סוג של ציון דיפולט עד שיקבע ציון ספציפי.
isNofollow – האם הלינק מסומן כ-NOFOLLOW? אם לינק לא מסומן בכלל זה אומר DOFOLLOW.
topicalityWeight – כמה התוכן בעמוד רלוונטי לעמוד שמקבל את הקישור.
אם יש לי אתר שמדבר על כלבים ואני יכול לקבל קישור או מעמוד שמדבר על כלבים וחתולים או מעמוד שמדבר על כלבים בלבד – עדיף לי לקבל קישור מעמוד שמדבר על כלבים בלבד.
כדי לחזק את הרלוונטיות של התוכן ממנו אני מקבל את הקישור,
כדאי לדאוג שיהיו בכתבה מילים מאותו עולם תוכן ושהאתר שמקבלים ממנו את הקישור, יהיה בקטגוריה דומה לאתר שלנו.
ניתן לדעת איזה קטגוריות קיימות וקשורות אחת לשניה ע"פ גוגל.
תכונות הקישורים
additionalInfo – האם הקישור שמתקבל מגיע מאתר חדשות? גוגל מתייחסים שונה לקישורים מאתרי חדשות ומציינים לעצמם באלגוריתם שזה קישור מאתר חדשות.
cluster – לאיזה "אשכול" האתר ממנו מגיע הקישור שייך? לאיזו קטגוריה? לאיזה עולם תוכן?
homePageInfo – מאחר וקישורים מדפי בית הם המועדים ביותר, אלו שבעבר הרסו את האלגוריתם של גוגל כי הם ממש חזקים וקל לייצר אותם וכו', אם אתר מקבל קישור מדף בית, גוגל מפעיל אלגוריתמים שלמים שבודקים האם אפשר לסמוך על הקישור הזה או שהוא נוצר רק לשם הקישור. הבדיקות על קישורים מדפי בית הרבה יותר רציניות מקישורים מדפים פנימיים ולו רק בגלל שבעבר מקדמי אתרים השתמשו בקישורים מדפי בית כל הזמן.
pageTags – גוגל בודק את התגים של העמוד המקשר, טייטל תג, דסקריפשיין תג והקשר שלהם לאתר שמקבל את הקישור.
PagerankNS – ה-PR החדש – Page Rank Nearest Seed – גוגל מכתירה אתרים מאוד מסויימים בכל מדינה, שהם בעצם אתרי הגרעין שלה. כשאתר מקבל קישור ישירות מאותם אתרים – הוא בעצם מקבל קישור טיר 1 מאתר גרעין. זה הקישור בעל הציון הגבוהה ביותר של פרמטר זה. אם אקבל קישור מאתר שמקבל קישור מאתר יסוד באופן ישיר – אז זה האתר השני הכי חזק ממנו אפשר לקבל קישור או במילים אחרות קישור טיר 2.
אם בעבר ציון ה-PR היה מתבסס על הקישורים שמקבל אותו אתר שמקשר אליי, הרי שכיום הציון של מדד זה נקבע על בסיס המרחק בין האתר שמקשר אליי, לקישורים מאתרי גרעין שגוגל הכתירה.
אתרי גרעין יהיו אתרים של המדינה, אתרים רשמיים של עיריות, אתרים בעלי פיקוח משמעותי על התוכן שעולה, אין רשימה קונקרטית של אתרים שנחשפה, אך לא כ"כ מסובך להבין בעצמנו איזה אתרים יהיו ברשימה הזו ואיזה לא.
Link: NSR – Normalized Site Rank – מדד שמשווה את הביצועים של האתר ממנו מקבלים את הקישור (למשל קליקים ומעורבות של גולשים) לעומת אתרים אחרים באותה הנישה.
ככל שנקבל קישור מאתר שציון ה-NSR שלו גבוה יותר – כך טוב יותר.
Link Relevance score – ציון משוכלל שנקבע על בסיס 3 פרמטרים:
כמה טבעי האנקור בתוך המאמר (לקשר באנקור "חנות כלבים" ממאמר שמדבר על "איך לבחור טלפון", פחות טבעי).
כמה טבעי לקשר עם אנקור מסוים לעמוד היעד (לקשר באנקור "חנות כלבים" לעמוד שמסביר איך לבחור עורך דין – פחות טבעי).
כמה טבעי לקשר ממאמר בנושא מסוים לאתר בנושא מסוים.
מיקום הקישור
boostSourceBlocker – יש עמודים שיכולים לקשר לאתר שלנו, ולא לקבל בעצמם דירוגים טובים, ואלו עדיים יהיו קישורים מעולים!
קישור שנקבל לדוגמה מאתר שהוא פשוט אינדקס קישורים – זה קישור מעולה ובכל זאת, כנראה אותו אתר לא באמת מדורג בגוגל טוב.
inbodyTargetLink / outlinksTargetLink – מאיפה מגיע הקישור. האם מגוף העמוד או מהמסביב (הדר, פוטר, סיידבר וכדומה).
עדיף שהקישור יגיע מגוף העמוד.
annotationConfidence – אזכורים תורמים לקידום בגוגל גם אם הם ללא קישור.
confidence – האתר אליו מקשרים מהמפה שלו בגוגל צריך להיות האתר המרכזי של אותו גוף.
מאוד חשוב למלא את כל הפרטים שרק אפשר תיאורטית בכרטיס העסק שלנו בגוגל, ועוד יותר חשוב – לוודא שהפרטים שמופיעים באתר תואמים לפרטים שם.
כל שירות שבחרנו בקטגוריות של המפה – צריך להופיע גם באתר, בדגש על דף הבית ותפריט הניווט.
אם רוצים לקדם עסק או מפה באופן לוקאלי – הכי חשוב זה לקבל קישורים מאתרים רשמיים של אותה העיר.
פרופיל האנקורים
יש המון המון משקל באלגוריתם של גוגל לאנקורים. הרבה יותר ממה שהיה אפשר לחשוב.
anchorText
count
countFromOffdomain
countFromOnsite
normalizedScore
normalizedScoreFromOffdomain
normalizedScoreFromOnsite
score
scoreFromFragment
scoreFromOffdomain
scoreFromOffdomainFragment
scoreFromOnsite
scoreFromOnsiteFragment
scoreFromRedirect
totalVolume
totalVolumeFromOffdomain
totalVolumeFromOnsite
גוגל משתמש באנקורים כדי להחליט כמה דף או אתר חשובים. הוא מסתכל על:
קישורים חיצוניים מאתרים אחרים שמקשרים לאתר שלנו.
קישורים פנימיים בתוך האתר שלנו שמקשרים לעמוד הרצוי.
כמה פעמים האנקור חוזר על עצמו בצורה מדוייקת או במילים נרדפות ודומות ואיפה הוא מופיע בטקסט.
האם הוא מוביל לחלק ספציפי בדף (fragment)? או פשוט לדף עצמו?
אפילו אם האנקור אינו מדויק (למשל "עורך דין" במקום "עורך דין פלילי"), הוא עדיין נחשב. בסוף, גוגל מחבר הכל ונותן ציון סופי שמשפיע על הדירוג של הדף.
כדי שהדפים שלנו ידורגו גבוה:
נשתמש בהרבה קישורים פנימיים – זה קל, מהיר ופשוט לעשייה ותלוי רק בנו בניגוד לקישורים חיצוניים.
כדאי לגוון באנקורים של קישורים פנימיים, פעם "עורך דין פלילי", פעם "עורך דין שמתמחה בתחום הפלילי", פעם "עו"ד פלילי בעל ניסיון" וכדומה.
קישורים פנימיים עוזרים לגוגל להבין שהתוכן שלנו מאורגן ומסודר, מה שהופך את האתר לאוטוריטה בתחומו ומשפר את כל הדירוגים של האתר.
matchedScore – מודד כמה פרופיל האנקורים שלנו נראה טבעי או מלאכותי באופן כללי מבלי להתייחס לאתר כזה או אחר באופן ספציפי, אלא לפי השוואה לאיך פרופילי אנקורים ספאמיים נראים בכללי.
דוגמה: אם עוגן כמו "ויאגרה למכירה" מצוי מאוד בפרופילי קישורים ספאמיים, ה-matchedScore שלו יהיה גבוה, מה שירמז שהוא חשוד. זה לא בגלל שיש בעיה באנקור עצמו, אלא כי בכללי זה אנקור שבדר"כ משמש כספאם.
phrasesScore – מודד כמה האלגוריתם באמת מאמין לפרופיל האנקורים שלנו באופן ספציפי באמצעות ספירה פשוטה של כמה אנקורים בפרופיל הקישורים שלנו סווגו כספאם על סמך הטקסט שלהם מבלי להתחשב בכמה אנקורים כאלו לרוב נחשבים ספאמיים באופן כללי.
לדוגמה: אנקורים כמו "ויאגרה למכירה", "ויאגרה עד הבית", או "ויאגרה לקניה" שבאלגוריתם ידוע שלא מקשרים ככה כמעט אף פעם או כל אנקור שלא מרגיש טבעי ונעשה בו הרבה שימוש של ספאם.
site – מאיזה אתר האנקור והקישור הגיעו
Text – כל המילים שמופיעות באנקורים שיוצאים מאותו אתר, מילה מילה. לדוגמה: אם יש אנקורים כאלו:
עורך דין פלילי
עורך דין ביטול כתב אישום
עורך דין עבירות רצח
אז ה-TEXT יהיה:
עורך X 3
דין X 3
פלילי X 1
ביטול X 1
כתב X 1
אישום X 1
עבירות X 1
רצח X 1
ועכשיו לחלק המעניין באמת:
יש דבר כזה שנקרא "להכשיר אנקור".
מה הכוונה?
אם נגיד אני מקבל 3 קישורים תחת האנקור "עורך דין פלילי", אבל אני מקבל אותם מ-3 אתרים קטנים, לא סמכותיים במיוחד, אז גוגל הרבה פעמים לא יתייחס בכלל לקישורים האלו או ייתן ערך מאוד נמוך.
אבל מספיק שאני אקבל קישור רביעי עם אותו אנקור "עורך דין פלילי" מאתר כמו din.co.il או מאתר רציני, זה "יכשיר" את כל שאר הקישורים עם אותו אנקור ואז אחווה בוסט מאוד חזק בדירוגים כי פתאום האלגוריתם ייקח בחשבון את 4 הקישורים במכה אחת!
trustedScore – מדד שבודק איך אותו אתר מקשר באופן כללי, האם מקשר עם אנקורים כמו "לחצו כאן", "למעבר לאתר" וכדומה, או "עורך דין פלילי", "עורך דין צבאי", "עורך דין דיני עבודה".
ככל שהאתר ממנו נקבל את הקישור הוא כזה שמקשר באופן טבעי, עם אנקורים כלליים וטבעיים – ככה הקישור שנקבל יהיה בעל השפעה גדולה יותר וציון ה- trustedScore יגדל.
זה אומר שאם יש לנו לדוגמה אתר, שאנחנו בעיקר מוציאים ממנו קישורים, אנו נרצה שיהיו קישורים שיוצאים עם אנקורים כלליים, טבעיים, ולא רק קישורים עם מילות מפתח מדוייקות.
קישורים מזיקים
penguinLastUpdate – אתר שקיבל עונש בעקבות עדכון פינגווין – צריך לחכות לעדכון הבא כדי לראות אם הצליח "לשקם" את האתר שלו בחזרה.
anchorCount – אתר שמקבל את אותו האנקור יותר מידי = מקבל עונש.
badbacklinksPenalized – גוגל מסמנת עמודים שנמצאים תחת עונש שקשור ללינקים.
minHostHomePageLocalOutdegree – גוגל בודקת את כל הקישורים שיוצאים מדפי בית של אתרים. אם יש קישורים מדפי בית לאתרים שנמצאים באותו שרת = עונש במקרים רבים.
droppedRedundantAnchorCount – כמות האנקורים שעמוד מקבל, כולל אלו שגוגל מחליט להתעלם מהם.
nonLocalAnchorCount
mediumCorpusAnchorCount
penguinEarlyAnchorProtected
droppedHomepageAnchorCount
redundantanchorinfoforphrasecap
forwardedOffdomainAnchorCount
droppedNonLocalAnchorCount
perdupstats
onsiteAnchorCount
droppedLocalAnchorCount
penguinTooManySources
forwardedAnchorCount
anchorSpamInfo
כשמקבלים קישורים חיצוניים, גוגל בודק את פרופיל האנקורים ומנסה להבין האם הפרופיל הגיוני או לא, במידה ולא = מעניש.
לעומת זאת, בקישורים פנימיים – שווה לגוון אבל גם אם לא נגוון, לא יופעל עונש.
אם עמוד קיבל קישורים עם אנקורים מאתרים סמכותיים בשלב מוקדם (כשהדף נוצר או זמן קצר אחרי), גוגל עשויה להגדיר את האנקורים האלו כאנקורים יציבים וגם אם אחרי זה תהיה התקפה עם אותם אנקורים – היא לא תשפיע כי עצם קבלת קישורים מאתרים סמכותיים עם אותו אנקור מייצר סוג של חסינות לאותו דף מקידום SEO שלילי.
המנגנון הזה נועד להגן מפני SEO שלילי (Negative SEO) – מצב שבו מישהו מנסה לפגוע בדירוג של אתר על ידי יצירת קישורים ספאמים או לא רלוונטיים בכוונה.
ישנה מגבלה על קישורים ואנקורים – יותר מדי קישורים מאתרים שונים לדף מסוים גורמים לגוגל להפסיק לחשב את הציון שלהם ולא להתחשב בהם כלל.
לדוגמה: אם יהיו לי 30 אנקורים מ-30 אתרים שונים – זה מעולה.
אבל אם יהיו לי 500,000 אנקורים מ-500,000 אתרים = גוגל יתעלם מכולם כי זה ברור שזה לא טבעי.
lowCorpusAnchorCount
lowCorpusOffdomainAnchorCount
baseAnchorCount
minDomainHomePageLocalOutdegree
skippedAccumulate
topPrOnsiteAnchorCount
pageMismatchTaggedAnchors
spamLog10Odds
redundantanchorinfo
pageFromExpiredTaggedAnchors
baseOffdomainAnchorCount
phraseAnchorSpamInfo
anchorPhraseCount
ondomainAnchorCount
totalDomainsAbovePhraseCap
גוגל שונא קישורי דף בית מאתרי תמיכה. אם יש לאתר שלנו הרבה קישורי דף בית (ביחס לקישורים שאינם מדפי בית) – אנחנו נהיה בבעיה וגוגל ידרג את האתר שלנו נמוך מאוד.
יש סקשיין שלם באלגוריתם של גוגל שמדבר רק על זה.
יש חלק שלם שמדבר על לקבל קישורים מאתר עם PR5 ומעלה, קישור אחד כזה עם אנקור רלוונטי, איכותי, יכול לעשות פלאים.
אם גוגל מזהה שאתר מסוים סיים את עולמו בעולם ואז עולה על אותו דומיין אתר אחר, הלינקים שיוצאים מאותו אתר מסומנים כ-"Expired".
לעמוד יכולים להיות מקסימום 5,000 אנקורים. מעבר לזה – גוגל מתעלם.
totalDomainsSeen
topPrOffdomainAnchorCount
scannedAnchorCount
localAnchorCount
linkBeforeSitechangeTaggedAnchors
globalAnchorDelta
topPrOndomainAnchorCount
mediumCorpusOffdomainAnchorCount
offdomainAnchorCount
totalDomainPhrasePairsSeenApprox
skippedOrReusedReason
anchorsWithDedupedImprovanchors
fakeAnchorCount
redundantAnchorForPhraseCapCount
totalDomainPhrasePairsAboveLimit
timestamp
גוגל סופר כמה פעמים יש חזרה על אותו אנקור בקישורים הנכנסים לאתר שלנו ולכן – צריך לדאוג שלא להגזים עם אנקורים מדוייקים זהים כל הזמן, זה יצור בעיות.
גוגל סופר כמה אתרים בכללי מקשרים לאתר שלנו, הוא רוצה לוודא שהכמות הגיונית ולא מוגזמת.
גוגל סופר כמה דומיינים שונים מקשרים אלינו ביחס לכמות הקישורים. אנו נרצה לקבל קישורים מכמה שיותר דומיינים שונים, מה שאומר במילים אחרות ששווה להימנע מקבלת קישורים רוחביים מההדר, פוטר, סיידבר וכדומה.
לדוגמה: אם 500 אתרים מקשרים אלינו עם האנקור "עורך דין פלילי" במדוייק, וכל אתר נותן 20 קישורים כאלה, גוגל עשוי להסיק את המסקנות הבאות:
יותר מדי חזרתיות על אותו אנקור.
יותר מדי דומיינים מקשרים (בהנחה וזה לא טבעי לתחום).
יותר מדי קישורים מאותו דומיין (20 קישורים מאותו דומיין).
התוצאה? אלגוריתם פינגווין של גוגל עלול להעניש את האתר שלנו.
אז איך בונים קישורים שמועילים מבלי חס ושלום לקבל עונש מגוגל?
כפי שלמדנו, גוגל סופר כמה פעמים חוזרים על אותו אנקור בקישורים – ולכן צריך לדאוג שלא להגזים עם אנקורים מדויקים וזהים כל הזמן, כי זה עלול ליצור בעיות.
הסוד הוא לגוון בפרופיל האנקורים כמה שיותר!
גוגל גם סופר כמה אתרים באופן כללי מקשרים אלינו ורוצה לוודא שהכמות הזו הגיונית ולא מופרכת.
בנוסף, גוגל בודק כמה קישורים מגיעים מאותו דומיין ביחס למספר הדומיינים השונים – אז כדאי לקבל קישורים מכמה שיותר דומיינים, ולהימנע מקישורים רוחביים כמו מההדר, מהפוטר או מסיידבר.
SEO שלילי
יש חלק שלם במסמכים שהודלפו שמוקדש להגנה מפני התקפות SEO שלילי:
demotedStart – תאריך ההתחלה של תקופת ההורדה בדירוגים.
demotedEnd – תאריך הסיום של תקופת ההורדה בדירוגים.
phraseCount – כמה ביטויי ספאם נמצאו באנקורים בין דומיינים שונים, כחלק מסיווג ספאם.
phraseDays – כמה ימים לקח לגלות לפחות 80% מהביטויים האלה.
phraseFraq – אחוז אנקורי הספאם מתוך כלל האנקורים שמובילים אל הדף.
phraseRate – הקצב היומי הממוצע שבו התגלו אנקורים ספאמיים. 1 ביום? 5 ביום? 10 ביום?
נראה שיש פרמטר באלגוריתם שנקרא "מגן ספאם" שמופעל כשגוגל מזהה התקפת SEO שלילי.
אם כמות חריגה של קישורים מתחילה להצביע על דף מסוים, גוגל מורידה אותו זמנית בדירוג בזמן ההתקפה.
כשההתקפה נגמרת, היא שומרת על האנקורים הטובים (שנבנו לפני ההתקפה) ומסלקת את הרעים (שנוספו במהלך ההתקפה).
זה חכם כי התוקף חושב שהשיטה שלו עובדת כשהוא רואה ירידה זמנית, אבל ברגע שהוא מפסיק – הדף חוזר למקומו כמו קסם.
איכות אתר – תגמולים ועונשים
ugcDiscussionEffortScore – סימנים לאיכות דפים עם תוכן שנוצר על ידי משתמשים (UGC) – כמה מאמץ הושקע בדיונים בפורומים, תגובות, ואולי אפילו אתרים כמו Reddit. מה שמעניין פה זה שהם מודדים את ה"מאמץ" בדיון. אם הדיון נראה איכותי ומושקע, הדף מקבל דחיפה חיובית בדירוגים.
נניח שיש לי אתר שמדבר על ספורט, ופתאום ברדיט, בפורומים או בכל מקום שבו אנשים כותבים תוכן משלהם (UGC – User Generated Content), מתחילים דיונים שמדברים על האתר שלי – גוגל מסתכל על זה ומעלה או מוריד את הדירוגים של האתר שלי בהתאם.
הפרמטר הזה בודק כמה "מאמץ" הושקע בדיונים האלה.
אם אנשים כותבים תגובות ארוכות, מפורטות ומושקעות שקשורות לאתר שלי כמו ניתוח של תוכן ממנו או המלצות – גוגל נותן לזה משקל חיובי.
אם הדיונים נראים איכותיים ולא סתם דיונים קצרים, זה עשוי לתת דחיפה לדירוגים של האתר.
אגב, זה לא הקישורים עצמם שגורמים לדחיפה, אלא איכות השיחה סביב האתר, היא זו שמשחקת פה תפקיד.
productReviewPDemoteSite – הפרמטר הזה מתייחס אך ורק לאתרים שמפרסמים ביקורות על מוצרים.
גוגל בודק אותם ומחליט אם לקדם אותם או להוריד אותם בדירוג. יש פה "רמת ביטחון" (confidence) שגוגל משתמש בה כדי להעריך את האיכות של הביקורות.
גוגל כנראה מחפש סימנים כמו עומק הביקורת, מקוריות, ירידה לפרטים ואם האתר נראה אמין או סתם מנסה להמליץ על כל מה שזז.
ניתן דוגמה – נניח שיש לי אתר שבודק שואבי אבק.
כתבתי ביקורת של 200 מילה על שואב מסוים, אבל היא די שטחית, מלאה במילות מפתח כמו "שואב אבק זול" וקישורי אפיליאציה, בלי ממש להסביר משהו לעומק.
גוגל עשוי לראות את זה כביקורת חלשה, להוריד את הדירוג של האתר שלי, ואולי אפילו לסמן אותו כ"לא איכותי".
לעומת זאת, אם אתר סמכותי גדול (כמו מידרג למשל) מפרסם ביקורת מפורטת של 2,000 מילה עם טבלאות השוואה, תמונות מקוריות, וידאו מקורי וכדומה – גוגל עשוי לקדם אותו, כי זה נראה מקצועי ואמין.
exactMatchDomainDemotion – הפרמטר הזה מתייחס אך ורק לאתרים עם דומיינים שתואמים בדיוק למילות חיפוש.
גוגל בודק אותם ומחליט אם להוריד אותם בדירוג.
גוגל מעריך האם האתר באמת איכותי ורלוונטי או סתם מנסה לנצל את שם הדומיין כדי להיראות רלוונטי ואולי כך להיות מדורג על אותה מילה.
חשוב לגוגל לוודא שהתוכן באתר איכותי ונותן ערך אמיתי לגולשים, ולא מדובר באיזה דומיין מדויק שרק רוצה לקבל דירוגים על אותן המילים.
nsrConfidence – רמת הביטחון בציון ה-NSR.
ה-NSR הוא מדד שמראה איך האתר שלכם לעומת השאר בתחום.
הפרמטר הזה בודק עד כמה הציון הזה אמין.
נניח שיש לי אתר חדש עם מעט תנועה – רמת הביטחון תהיה נמוכה כי אין מספיק נתונים.
lowQuality – ציון איכות נמוך.
זה כמו דגל אדום שגוגל שם על אתר שהוא מחשיב גרוע. גם זה מגיע ממדד ה-NSR, ואם הציון ממש נמוך, האתר מקבל תווית "ציון איכות נמוך".
מה יקרה אחר כך? הוא כנראה לא ידורג בכלל.
ראיתם פעם אתר שיושב באינדקס של גוגל אבל לא מופיע בשום חיפוש?
זה כנראה הסיפור פה.
navDemotion – מדד זה מחשב כמה צריך להוריד את האתר שלי בדירוגים אם משתמשים לא מתלהבים ממנו.
לדוגמה, אם אנשים נכנסים מהחיפוש אבל יוצאים תוך שנייה, זה עשוי להקפיץ את הפרמטר הזה באלגוריתם, מה שיגרום לירידה בדירוגים.
siteAuthority – סמכות האתר.
זה לא סתם עוד פרמטר – זה מדד שגוגל משתמש בו כדי להעריך כמה האתר שלי שווה בעיניו, לא רק ברמת דף בודד, אלא כאתר שלם.
הוא נגזר ישירות מה-NSR (דירוג אתר מנורמל), שכבר הבנו שזה סוג של "ציון כולל" לאתר – מבוסס על פרמטרים כמו קישורים נכנסים, איכות התוכן, התנהגות המשתמשים ועוד.
ה-siteAuthority לוקח את ה-NSR ושם אותו בהקשר של "סמכות" – כלומר, עד כמה האתר שלי נחשב מוביל, אמין וחזק בתחומו.
זה אומר שאתר לא נשפט ע"י גוגל רק על מאמר אחד טוב, אלא על כל מה שקורה בו – מהתוכן ועד איך אנשים משתמשים בו, האם הם מרוצים וכו'.
גוגל בונה את ה-siteAuthority לפי כמה גורמים: כמה קישורים איכותיים יש לי מאתרים חזקים, כמה התוכן שלי עקבי ורלוונטי, ואיך משתמשים מתנהגים – נשארים הרבה זמן או בורחים מהר.
אתר עם סמכות גבוהה יקבל יתרון בדירוגים על פני אתר עם סמכות נמוכה, גם אם לשניהם יש תוכן דומה באיכותו.
מכאן זה המידע שנכתב לראשונה בתאריך 30/5/24:
אילו תובנות אפשר כבר עכשיו לייצר מהחשיפה הגדולה?
במשך השנים, דוברים שונים מטעמה של גוגל הכחישו השערות שונות שרווחו בקהילה לגבי קיומם של פקטורים לדירוג. זה קרה כאשר הם נשאלו על ההשפעה של סמכות הדומיין על היכולת לדרג, על זמן שהיה באתר, על שיעור ההקלקות, ועוד.
והפעם, כך עולה לפחות מן הפוסט שפרסם מייק קינג, אפשר כבר לקבוע ברמה גבוהה של ודאות שהנושאים האלו נמצאים על המפה של גוגל, וגם אם הם לא מהווים פקטור דירוג ישיר, הם לכל הפחות נלקחים בחשבון.
אז הנה כמה תובנות (שכאמור, לא נבדקו על ידי לעומק) שעולות מהמסכים שדלפו:
- ישנם 14014 תכונות דירוג (כבר אמרתי שאני לא אוהב את הביטוי הזה?) עם 2596 מודלים שתועדו בדוקומנטציה של ה API.
- יש דבר כזה שנקרא Domain Authority. קיומו של נתון כזה הוכחש בעבר מספר פעמים, אבל המסמכים שדלפו מראים בבירור שגוגל מתייחסת לציון משוקלל שכזה ביחס לדומיין. אגב, לא נמצא כל תיעוד לאופן שבו גוגל מחשבת את סמכות הדומיין הזה.
- גוגל עושה שימוש בנתוני הקלקות של המשתמשים כדי לשפר את האופן שבו היא מדרגת את תוצאות החיפוש. למרות הכחשות חוזרות ונשנות של אנשים מטעמה, מסתבר שגוגל כן משקללת את שיעורי ההקלקה כדי להחליט אילו תוצאות חיפוש להציג לגולש.
- ארגז החול הוא אמיתי. במשך שנים התווכחו מקדמי אתרים האם תיאוריית ארגז החול – תיאוריה שגורסת כי אתרים מוספמים או חדשים מוכנסים לארגז חול וירטואלי, וכל הם נמצאים שם הם לא יכולים להתקדם באמת במנוע החיפוש, היא נכונה או לא. כעת, חשיפת המסמכים מגוגל העולמית לא מותיר מקום לספק – ארגז החול הוא אמיתי ושריר וקיים, גם אם לא לגמרי ברור איך הוא עובד ועד כמה הוא באמת זמני ביחס לאתר שנמצא בו.
- גוגל עושה שימוש בכרום ובאפליקציות ושירותים נוספים מטעמה כדי לאסוף מידע שיכול לשמש אותה לדירוג של אתרים במנוע החיפוש. לא בטוח שמישהו מאיתנו באמת מופתע לגבי זה, אבל אם עד היום מדובר היה בעיקר בהשערה, הרי שכיום זה רכיב שיש עליו הסכמה רחבה.
- לזהות יוצרי התוכן ולאיכותם ישנה חשיבות בעיני גוגל וזהו לכל הדעות, אם לא פקטור דירוג, אז בטח ובטח תכונת דירוג.
- גוגל מורידה את ציון האיכות שהיא נותנת לדפי אינטרנט, כאשר מתרחשים אירועים שונים, כמו התאמה לא איכותית של טקסט עוגן למונח החיפוש, שימוש בשמות דומיין מדוייקים מידי, ביקורות גולשים לא טובות, אתרים הקשורים לעולמות תוכן של הימורים ופורנו, ועוד. עוד עולה, כי ככל שהעמוד מתיימר להיות גלובלי יותר ופחות מותאם ללוקיישיין ספציפי, הסיכוי שלו לזכות להורדה בדיקוג גבוה יותר.
- לקישורים יש עדיין משמעות גדולה מאוד בתהליך הדירוג של אתרים, ובפרט לקשר האיכותי שבא לידי ביטוי באמצעות בחירת טקסט העוגן והדפים המקשרים והמקושרים.
- לא נמצאה התייחסות אמיתית במסמכים שדלפו לעולם ההתכחשות לקישורים (Disavvow).
- כתבתי כבר בעבר על WayBack Machine – ובכן, גוגל ככל הנראה לא עושה שימוש ביותר מ 20 גרסאות של הדף אחורה.
- עד כמה ניתן לבטוח ולסמוך על דף הבית? גוגל ככל הנראה עושה במדד הזה שימוש כאשר היא מעריכה את איכות הקישורים בין שני אתרים שונים.
- לגודל הפונט המוטמע באתר יש משמעות לדירוג!
- לקישורים פנימיים ישנה פחות חשיבות – אחת משמות הפונקציות בהן עושה גוגל שימוש רומזת על כך שלפחות במקרים מסוימים, גוגל לא מייחסת חשיבות לקישורים פנימיים.
- תוכן קצר מוערך על ידי גוגל בהתאם למידת החדשנות והמקוריות שלו. זאת הסיבה, אגב, שתוכן רזה הוא לא תמיד שם כולל לתוכן קצר.
- מיקום מילות המפתח לדירוג ראשונות הוא עדיין מהלך חכם – כך עולה מן הסקירה של המסמכים שדלפו.
- תאריכים הם בעלי משמעות גדולה בהחלטה של גוגל כיצד לדרג עמודים עבור ביטויי מפתח מסוימים.
- גוגל שומרת פרטים אודות רישום הדומיין – כך שגם לנתונים אלו ישנה בסבירות גבוהה השפעה על הדירוגים בהמשך.
- הסטנדרט YMYL עליו הרחבתי כאן בבלוג לא מעט – מקבל משקל ייחודי ומשמעותי בהחלטה של גוגל כיצד לדרג אתרים.
מה עשינו בדיגיפארם כשנחשפנו לתובנות האלו?
בתחום הזה של קידום אתרים, אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו שאלות.
האם מה שאנחנו עושים הוא נכון? האם הוא יחזיק לאורך זמן? האם אנחנו יכולים להסתכל ללקוחות שלנו בעיניים ולהגיד שאנחנו עושים את הטוב ביותר עבורם ככל שאנחנו מבינים?
אז בחנו את האסטרטגיה שלנו לעומק והגענו למסקנות הבאות:
מסקנה ראשונה: מסתבר שתוכן איכותי הוא חשוב.
זאת, לגמרי באופן לא מפתיע, האסטרטגיה שלנו בשנים האחרונות. כל המהות של דיגיפארם בנויה על כותבי תוכן אנושיים, איכותיים, שמדורגים באופן שוטף על ידי הלקוחות שלהם, ושמביאים איתם ערך ייחודי, משהו מקורי, אחר, שלא קיים בכל אתר אחר ברשת, משהו מחדש, מביא בשורה אמיתית.
כותבי התוכן שלנו עוברים הכשרות באופן שוטף, נמדדים, ומתועדפים בהתאם לשביעות הרצון של הלקוחות שלנו. אין כאן משחקים: כותב לא טוב, לא ישאר אצלנו לאורך זמן, וכותב טוב במיוחד – ייצר עוד ועוד פניות ספציפיות מלקוחות מרוצים חוזרים.
אלו המספרים.
זאת הסטטיסטיקה.
אנחנו לא ממציאים דבר.
למעבר למערכת הזמנת התכנים של דיגיפארם >>>
מסקנה שניה: מסתבר שקישורים חשובים ומהווים פקטור דירוג משמעותי
בדיגיפארם תוכלו ליהנות מקישורים איכותיים ומתוחזקים באופן שוטף.
מה זאת אומרת מתוחזקים באופן שוטף?
זה אומר שאנחנו לא מקימים אתרי תמיכה, משנים להם את הלוגו ומתחילים לייצא מהם קישורים.
בדיוק להפך.
אנחנו נותנים לאתרים שלנו להיבנות לאורך זמן, להיות מדורגים על מילות מפתח חשובות, לייצר טראפיק אורגני, לעורר עניין, סמכות ורק אז אנחנו מוציאים מהם קישורים.
וכפי שזה נראה כעת, גם היום, שנים רבות אחרי שהוקמה גוגל ושינתה את פני החיפוש, לקישורים איכותיים ישנו משקל חשוב בדירוג של אתרים שונים במנוע החיפוש.
למעבר למערכת הזמנת הקישורים של דיגיפארם >>>
מסקנה שלישית: מסתבר שקליקים כן נחשבים
לכל מי שהיה ספק לגבי היכולת של השירות שלנו, קליקיפארם, לחולל שינוי ממשי בתהליך הקידום של האתר, אנחנו מצטערים להודיע אבל עכשיו זה כבר ממש ממוסמך: קליקים ותנועת גולשים לאתר, זמן שהיה ואינטראקציה של הגולשים עם האתר הם לגמרי פקטורים שצריך לקחת בחשבון.
מסקנה רביעית: מסתבר שדף הבית הוא חשוב מאוד לקידום
כבר שנים שאני מדבר בכנסים שלי על Above The Fold, חשיבותו של דף הבית ובניה של היררכיה נכונה באתר.
כחלק משירותי הייעוץ והקידום שאנחנו מספקים ללקוחותינו, זהו מיקוד עיקרי בכל פרויקט קידום.
אם כבר הצלחתם לנחש, ההדלפה הגדולה רק חיזקה אצלנו בדיגיפארם את התחושה שאנחנו עושים את הדבר הנכון: מקדשים את האיכות, לא מזניחים את הכמות, משקיעים בעיקר, לא מבזבזים זמן על הטפל.
לסיכום
שורה של מסמכים שדלפו מגוגל מוכיחה בסבירות גבוהה למדי את קיומם של פקטורי דירוג שעד היום נחשבו בגד השערות בלבד בקרב הקהילה. מי שהימר בשנים האחרונות על איכות על חשבון קלות וכמות – ככל הנראה עשה בשכל.