סקירת התפתחויות טכנולוגיות – פברואר-מרץ 2010

מדי חודש אנו סוקרים התפתחויות טכנולוגיות בתחומי פעילות ה-W3C, כגון, HTML5, רשת במכשירים ניידים, מדיה, אבטחת מידע, ועוד.

HTML5

בתחילת מרץ פורסמו מסמכים חדשים וגרסאות מעודכנות בתחום תקן ה-HTML5:

• HTML 5  - גרסה עדכנית של התקן, אשר פורסמה ב-4 במרץ. המסמך המתלווה אליו הוא HTML5 differences from HTML4, המפרט את ההבדלים בין הגרסה הרביעית והגרסה החמישית של HTML.
• HTML Microdata ו-HTML Canvas 2D Context הם שני חלקים מתקן HTML5 אשר מפורסמים כמסמכים נפרדים. הראשון מאפשר שילוב מידע סמנטי, אשר ניתן להבנה על ידי מכונות (Machine-readable) ב-HTML. השני מגדיר את השימוש באלמנט , אשר משמש ליצירת גרפיקה בעזרת JavaScript (להלן דוגמה לתמונה דינמית מבוססת canvas).
• HTML: The Markup Language - מסמך זה מתאר בעיקר את התגיות ב-HTML5, מסביר את משמעותן וכיצד ניתן לבנות בעזרתן דפי אינטרנט תקניים. זהו מסמך משלים ל-HTML 5, ובניגוד אליו, הוא אינו מגדיר נושאים כגון ה-APIים המהווים חלק מ-HTML5 או כיצד על דפדפנים וצורכי HTML אחרים לעבד HTML.
• Additional Requirements for Bidi in HTML – המסמך מתאר תיקונים ותוספות לתקן ה-HTML אשר ימנעו קשיים הנוצרים כתוצאה משימוש בשפות הנכתבות מימין לשמאל (ובהן עברית). לאחרונה קיים משרד ה-W3Cהישראלי סדנה אודות מסמך זה.
• HTML+RDFa - המסמך מגדיר כיצד להתאים את התקן 'RDFa in XHTML: Syntax and Processing', אשר מגדיר שילוב השפה הסמנטית RDF בתוך קבצי XHTML, כך שניתן יהיה להשתמש ב-RDFa גם ב-HTML.

רשת במכשירים ניידים (Mobile Web)

בוני אפליקציות למכשירים ניידים מוזמנים להתחיל ללמוד את Mobile Web Application Best Practices, לקראת הפיכתו להמלצה רשמית. זהו מסמך המסייע בפיתוח אפליקציות רשת עשירות ודינמיות למכשירים ניידים. אפליקציות מבוססות רשת (Mobile web applications) נבדלות מאפליקציות "native" בכך שלא מורידים אותן אל המכשיר הנייד, אלא משתמשים בהן ישירות דרך הדפדפן. המסמך מתאר 35 שיטות לשיפור חווית המשתמש ומזהיר מפני אלו הנחשבות למזיקות, בעת פיתוח אפליקציות רשת. הוא צפוי להפוך להמלצה בחודשים הקרובים.

רוצים לבדוק עד כמה הדפדפן בנייד שלכם תומך בטכנולוגיות חדשות? לאחרונה פורסם מבחן, Web Compatibility Test for Mobile Browsers, אשר בודק את רמת התמיכה של דפדפנים בטכנולוגיות כגון , Geolocation, Appcache, , Web Workers, ועוד. המבחן מופעל באופן אוטומטי, וכמה שניות לאחר שתכנסו לאתר תוצג רמת התמיכה של הדפדפן שלכם בטכנולוגיות השונות (יש ללחוץ על "Details" בכדי לראות את הטכנולוגיות שנבדקו). בדקו את הדפדפן שלכם...

מחזור נוסף של הקורס 'מבוא לפיתוח אתרים למכשירים ניידים' יוצא לדרך ב-10 במאי 2010. בקורס ילמדו נושאים כגון האתגרים וההזדמנויות של פלטפורמות ניידות; כיצד לפתח אתרים ולהתאים אתרים קיימים למכשירים ניידים; שיטות צד-לקוח וצד-שרת להתאמת תוכן לקבוצות מכשירים שונות. הקורס מתקיים בשפה האנגלית ובאופן מקוון. לפרטים נוספים והרשמה בקרו באתר הקורס (ההשתתפות בתשלום).

עיצוב וגרפיקה

פונטים ברשת: כיום קיימים מנגנונים שונים לשימוש בגופנים (fonts) חיצוניים באתרי אינטרנט. קבוצה עבודה חדשה ,WebFonts Working Group, תפעל ליצירת תקן שיאפשר תאימות בין המנגנונים השונים. קראו עוד אודות פונטים ברשת (באנגלית).

WebCGM, פורמט להעברת מדיה גרפית דו-ממדית ווקטורית ברשת הפך לתקן בגרסתו החדשה - WebCGM 2.1. אל דאגה אם אינכם מכירים אותו – לרוב השימוש בפורמט זה נעשה בעת יצירת איורים טכניים (technical illustration), תיעוד אלקטרוני, ויזואליזציה של מידע גיאופיזי וכדומה.

נגישות

עודכן המסמך User Agent Accessibility Guidelines (UAAG) 2.0 המגדיר כיצד ליצור 'סוכני משתמש' (User Agent) המתאימים לשימוש גם על ידי בעלי מוגבלויות. 'סוכני משתמש' הם כל תוכנה המביאה ומציגה תכני רשת עבור משתמשים, והם כוללים דפדפנים, נגני מדיה, תוספים (plug-ins) וכדומה.בדומה ליצירת דפי אינטרנט, גם בעת יצירת 'סוכני משתמש' יש להקפיד על יישום קווים מנחים המאפשרים לבעלי מוגבלויות להשתמש ברשת בקלות רבה יותר.

מדיה

בסקירה הקודמת הצגנו את מסמך הדרישות ליצירת אוצר מילים (אונטולוגיה) לתיאור מדיה ברשת. מטרת אוצר המילים היא לאפשר תקשורת בין גורמים המשתמשים בפורמטים שונים לתיאור מידע על מדיה ברשת. כעתפרסמו שני מסמכים -  Ontology for Media Resource 1.0 ו-API for Media Resource 1.0. המסמך הראשון מגדיר את אוצר המילים לתיאור מידע על מדיה ברשת. למשל, בכדי לתאר את המקום בו צולם סרט, נשתמש ב-"ma:location" אחריו שם המקום או נקודות הציון שלו. בכדי לציין את אורכו של שיר נשתמש ב"ma:duration" ואחריו את משך השיר בשניות.

המסמך השני משלים את הראשון על ידי הגדרת  API המאפשר גישת צד-לקוח למידע שתואר בעזרת אוצר המילים. בהמשך לדוגמא הקודמת, בכדי לבקש את המידע אודות משך הזמן של שיר, נוכל לשלוח את הבקשה הזו:

http://example.com/my-media-resource/?ma-query=duration

ולקבל בחזרה את התשובה הזו (בפורמט JSON):

 "duration" : [3600]

שיתוף פעולה וקבלת החלטות ברשת

קבוצה חדשה, Decisions and Decision-Making Incubator Group, נפתחה במטרה לקבוע את הצרכים והשימושים האפשריים בתקן התומך בקבלת החלטות ברשת. הקבוצה פעולת במתכונת של "קבוצת אינקובטור" – במטרה להביא לתוצרים כבר בשנה הקרובה.

קול

בתחילת מרץ פורסם Voice Extensible Markup Language (VoiceXML) 3.0, הגרסה השלישית של שפת ה-XML המשמשת ליצירת אינטראקציה מבוססת קול. השפה משמשת, למשל, ליצירת קול סינטטי (הנוצר על ידי המחשב), זיהוי דיבור, הקלטה והצגה של פורמטים שונים של קול ועוד. במקביל, פורסם עדכון למסמך נוסף בתחום - Speech Synthesis Markup Language (SSML) Version 1.1. SSML היא שפת תיוג המסייעת ליצר קול סינטטי. תפקידה העיקרי של השפה הוא ליצור דרך סטנדרטית לשלוט בהיבטים שונים של קול, כגון עוצמה, גובה, קצב וכדומה.

XML

 XML Entity Definitions for Characters, אשר מציג רשימה של שמות לתווים מיוחדים (character entity names) בהם נעשה שימוש בתחומים הקשורים למדע ומתמטיקה, הפך לתקן רשמי.

בסוף פברואר פורסמה הגרסה הבאה של XLink, XML Linking Language (XLink) Version 1.1, בשלב מתקדם בתהליך יצירת תקן W3C, והיא צפויה להפוך לתקן במחצית השניה של 2010. באופן דומה ליצירת קישורים ב-HTML, גם בעת שימוש ב-XML יש צורך ליצור קישורים בין מקורות שונים. אולם, בניגוד ל-HTMLבו משתמשים בתגית , ב-XML  אין תגית מוגדרת לשם כך. לכן משתמשים ב-XLink, שפה המאפשרת להשתמש באלמנטים ב-XMLבכדי ליצור ולתאר קישורים בין מקורות שונים.

ציבור המפתחים העוסק ב-XML מוזמן לבחון את XProc: An XML Pipeline Language, המועמד להיות תקן. XProcמתאר שפה לביצוע פעולות על מסמכי XML. פעולות אלו מבוצעות בעזרת "צינורות" (Pipelines), המורכבים מצעדים שונים והגדרות לוגיות הקובעות האם יבוצעו הצעדים האלו, באיזה סדר וכדומה.

אבטחת מידע

המסמך Web Security Context: User Interface Guidelines, אשר פורסם בשלב טיוטה ב-9 במרץ, דן בהחלטות שונות הקשורות לאמון לגבי מקורות מידע ברשת (trust decisions) ומציע מנגנונים אשר תומכים במשתמשים בעת קבלתן. כמו כן פורסמו ארבע טיוטות נוספות בתחום אבטחת מידע מבוססת XML.

מתעניינים בחתימה דיגיטלית? קראו את הגרסה השניה של XML Signature Syntax and Processing Version 2.0. המסמך מתאר כללי עיבוד ליצירת והצגת חתימה דיגיטלית. המסמך נמצא בשלב טיוטה.