משרד ה-W3C הישראליה-W3C או World Wide Web Consortium יוצר סטנדרטים לרשת. משימתו היא להוביל את הרשת למלוא הפוטנציאל שלה. דבר זה נעשה ע"י פיתוח טכנולוגיות (מפרטים, קווים-מנחים, תוכנות וכלים) שייצרו "במה" למידע, מסחר, השראה, דרך מחשבה עצמאית והבנה משותפת. לפניכם סיכום בשבע נקודות המסביר את המטרות ואת הפעולות המרכזיות של ה-W3C
W3C מגדיר את הרשת כעולם של רשת נגישה למידע (מידע זה זמין דרך המחשב שלך, הטלפון,
הטלוויזיה ועוד). כיום, עולם זה מביא תועלת לחברה ע"י כך שהוא מאפשר צורות חדשות
של תקשורת בין אנשים והזדמנויות מגוונות לחלוק בינם ידע ומידע. אחת מן המטרות
הראשונות של ה-W3C, היא להפוך את היתרונות הללו לנגישים לכל אדם, ללא תלות בסוג
החומרה, התוכנה, תשתית הרשת, שפת האם, התרבות, המיקום הגיאוגרפי או היכולת המנטלית
והפיסית שלו. פעולות הבנאום (סטנדרט בינלאומי), אי תלות בציוד הקצה,
דפדפן קולי
ויוזמת נגישות הרשת כל אלה מראים את ההתחייבות שלנו לגישה אוניברסלית.
אנשים לעיתים קרובות משתפים את הידע שלהם ברשת בשפה המכוונת לאנשים אחרים. ברשת
הסמנטית, נהייה מסוגלים להביע את עצמנו במונחים שיאפשרו למחשבים שלנו לפרש ולהמיר את הקלטים השונים. כך גם
נוכל לאפשר למחשבים שלנו לפתור בעיות שנראות לנו מייגעות, ולעזור לנו למצוא במהירות
את מה שאנו מחפשים לדוגמא: מידע רפואי, ביקורות על סרטים, קניית ספר וכדומה. השפות
של ה- RDF, XML, XML
Schema והחתימות ב- XML הן אבני היסוד של הרשת הסמנטית.
הרשת היא אמצעי של שתוף פעולה ומידע, הרבה מעבר למה שניתן להפיק לדוגמא מכתביע עת. למעשה, הדפדפן
הראשון של הרשת היה גם עורך, אף על פי שרוב האנשים כיום מחשיבים גלישה באמצעות
דפדפן כאל צפייה ולא כאל דרך ליצירת קשרי גומלין.
כדי לקדם אווירה של שיתוף פעולה, אנחנו מוכרחים לבנות "רשת של אמינות" שתעניק
בטחון, ושתאפשר לבני אדם לקחת אחריות על הפרסומים שיצרו
ברשת. מטרה זו מובילה את רוב העבודה של ה–W3C לעסוק בנושאים כמו: חתימות ב-XML , מכניזם
להוספת הערות, כתיבה קבוצתית, ניהול גרסאות וכדומה.
בעבר ובמקרים מסויימים גם היום, קנו אנשים תוכנות שעבדו רק עם תוכנות אחרות מאותו הספק. כיום, יש לאנשים יותר חופש בחירה, הם מצפים שרכיבי התכנה יוכלו להחליף זה את זה ובצדק. בנוסף, הם מצפים להיות מסוגלים לבחון ולראות את התוכן של הרשת באמצאות תוכנה שאותה יעדיפו (דפדפן, מעבד קול, הצגת ברייל, טלפון סלולרי…). W3C הינו ארגון נייטרלי, ללא תלות בספקים, המקדם תאימות מערכת על-ידי עיצוב וקידום (ללא בעלות-או ללא פטנט) שפת מחשב פתוחה ופרוטוקולים שימנעו מהשוק להתפזר כמו בעבר. דבר זה מושג על-ידי קונצנזוס תעשייתי ועידוד במה פתוחה לדיונים.
ה W3C שואף למצוינות טכנית אך מודע היטב לכך שמה שאנו יודעים וצריכים היום עשוי להיות בלתי מספיק כדי לפתור את בעיות המחר. לכן אנו שואפים לבנות רשת
שתוכל להתפתח בקלות יחסית לרשת טובה יותר, מבלי לשבש עבודה שכבר נעשתה. העקרונות של
פשטות, מודולריות, התאמה והרחבה, מדריכים את כל התוכניות והפעולות שלנו.
ביזור הינו עקרון של מערכות הפצה מודרניות ושל רשת מודרנית. במערכת מרוכזת, כל הודעה
או פעולה חייבת לעבור דרך רשות מרכזית. דבר זה גורם לצווארי בקבוק (עומסים) כאשר
התנועה גדלה. לכן, כולל התכנון את מספר השימושים המרכזיים של הרשת
כדי לצמצם פגיעות של הרשת כמכלול. סבלנות כלפי שגיאות הינה תנאי הכרחי לרשת מבוזרת והיא החיים והנשימה של האינטרנט ככלל.
מי לא היה רוצה מדיה יותר אינטראקטיבית ועשירה הכוללת התאמת גודל תמונה, איכות
קול, וידאו, אפקטים של תלת-ממד(3D) ואנימציה? הפיתוח של ה-W3C אינו מגביל את הדמיון
של ספקי התוכן ואינו מגביל גלישה בדפדפן פשוט. דרך החברים והמשרדים, מקשיב ה W3C למשתמשי
קצה ועובד כדי לספק מסגרת עבודה יציבה לפיתוח של ה"רשת המגניבה" (Cooler Web)
באמצעות שפות דוגמת: Scalable Vector Graphics (SVG), Synchronized Multimedia
Integration Language (SMIL)