תהליך פיתוח תקן W3C

ה-W3C מפתח את תקני הרשת בקבוצות עבודה. באמנת כל קבוצה (Working Group Charter) מוגדריםהתוצרים שעליה לספק והמטרות שלשמן היא הוקמה. הקבוצות מכילות לרוב פחות מ-15 אנשים והן כוללות מומחים בתחום בה היא עוסקת.

שימו לב: ב-W3C משתמשים לרוב במושג 'המלצה' (Recommendation) במקום במושג 'תקן' (Standard) אך השניים בעלי משמעות זהה.

חמישה שלבים

רוב התקנים יעברו חמישה שלבים עד ישהפכו ל'מהלצה'. לעיתים יתכן דילוג על שלב, ובמקרים רבים ישנה חזרה לשלבים מוקדמים יותר. אלו חמשת השלבים:

1. טיוטה (Working Draft).
2. טיוטה בקריאה אחרונה (Last Call Working Draft).
3. מועמד להמלצה (Candidate Recommendation).
4. מסמך המוצע להיות המלצה (Proposed Recommendation).
5. המלצה סופית (Recommendation).

כל המלצה מתחילה בשלב הראשון, כטיוטה. התקדמות לשלבים הבאים מעידה על רמת הבשלות של ההמלצה. כלומר, עד כמה היא עומדת במטרה שלשמה היא נוצרה. כאשר קבוצת העבודה מאמינה שהטיוטה שיצרה ממלאת את כל הדרישות, היא מכריזה על כך בפומבי במטרה לקבל משוב ממומחים בתחום ובעלי ידע בציבור כולו.

לאחר שמתקבל משוב, הוא נבדק ובמידת הצורך קבוצת העבודה משנה את ההמלצה. לעיתים, אם ישן השגות והערות רבות, עשוי מסמך ההמלצה לחזור לשלב הקודם. כאשר ישנה הסכמה רחבה [באנגלית] (קונצנזוס) לגבי מסמך ההמלצה, הוא יועבר לשלב הבא.

כאשר המסמך עובר לשלב מתקדם יותר, מבקשת קבוצת העבודה מהציבור להתחיל ליישם אותה ולהציג את היישומים הללו. לבסוף, כאשר המסמך נבדק, קיבל משוב נרחב וייושם, הוא יהפוך להמלצה סופית. במצב זה קורא ה-W3C באופן רשמי לפעול על פי ההמלצה (כפי שפועלים על פי תקן).

התרשים מטה מציג את תהליך יצירת המלצת W3C:

חמשת השלבים בדרך ליצירת המלצת W3C